להלן תגובתי המלאה כפי שנמסר להפקת התוכנית "עובדה עם אילנה דיין"
"ממשרדה של עוה"ד, ד"ר שני רופא, אשר ייצגה את מנהלת המלון הים האדום מאילת - הגב' פנינה ממן נמסר כדלקמן,
ברישא הדברים אציין כי הטענות כעולה משאלתכם נבדקו ע"י המשטרה והפרקליטות ונמצאו כחסרות כל בסיס ראייתי וכי התיק כנגד מרשתי נגנז מבלי שהוגש כתב אישום, ובהתאם להוראות סעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"),
ומעבר לכך, הגב' ממן מצרה מאוד על המקרה, ולהלן תגובתה האישית,
מלון הים האדום מעניק שירות מלונאות במשך עשרות שנים לקהל לקוחות רחב, וכי הצוות עושה זאת נאמנה.
בפועל, הנפגעת מעולם לא היתה אורחת המלון, וכי ביקור אורחים הינו דבר ידוע ומקובל בבתי מלון בארץ ובעולם.
הגב' ממן, מתוקף תפקידה מסתובבת בשטחי המלון ונותנת מענה לכל אורח ואין לה ו/או למי מנהלי/עובדי המלון אפשרות לדעת אודות אירוע המתרחש בחדרי חדרים, מבלי שהדבר מדווח, ו/או מתרחש אירוע חריג בשטחים הציבוריים המעיד אודות אירוע חריג הדורש בדיקה.
למען הסר ספק, בית המלון מקפיד על פרטיותם של האורחים, וכי צוות המלון אינו רשאי להיכנס ללא הזמנה לחדרים, וכי הדבר כאמור נעשה רק במצב של אירוע חירום, או דיווח המצריך טיפול נקודתי, והצלחת חיים.
המלון איננו מוכר אלכוהול ועושה את כל אשר ביכולתו על מנת למנוע הברחת אלכוהול ע"י צעירים לתוך שטחי המלון, וכי צוות המלון מתודרך לידע את המשטרה ולפעול בהתאם להנחיות, ובאופן שאינו מתפשר.
דלתות חירום הינם של שירותי הכיבוי וההצלה שאסורים בתכלית האיסור לנעול אותם, וכי צוות המלון עושה את כל אשר ביכולתו למונע כניסת זרים דרך דלתות החירום.
בעניין החדר נשוא האירוע, נודע לגב' ממן בדיעבד כי הועבר מפתח לחדר בין הנהגים של החברה אשר שכרה את החדר לצורך מנוחתם של הנהגים; חברה זו עבדה עם המלון באופן קבוע ובשל שיא העונה, החדרים הושכרו מראש, וכי מפתחות עברו בין הנהגים, דבר שאינו מקובל על המלון ונעשה ללא אישור, וללא ידיעתם.
מזה 50 שנים בקרוב, המלון מארח זוגות, משפחות ובני נוער באופן מקצועי, שירותי ומשפחתי וכי אירוע מצער מסוג זה מעולם לא קרה.
המלון ימשיך לארח באופן מקצועי שרותי ואדיב, ויעשה את כל אשר ביכולתנו לטובת האורחים, ביטחונם ורווחתם.
ובנימה אישית, כעורכת דינה של הגב' ממן, אני מזמינה אתכם להגיע לאילת ולראות בעצמכם עד כמה דואגת הגב' ממן לכולם בעיקר לחלשים, מתוך מחויבות אישית, ונתינה אין סופית, וברוחב לב, ואם רק היה לפנינה ספק ולו הקטן ביותר הייתה מגינה על הנפגעת בגופה, ובכל מחיר!
הגב' ממן היא האחרונה שאליה צריך להפנות אצבע מאשימה, ומאמינה כי בית המשפט יבוא דין עם התוקפים.
פנינה ממן ומלון הים האדום אינם הכתובת להאשמות, מקום בו הנעשה ע"י שלוחי רסן אשר צריכים לתת את הדין על מעשיהם, ולא נותני השירות במלונות.
להבנתה של מרשתי, ובדיעבד חברות הנפגעת אשר היו בקרבתה יכלו למנוע את כל הפשע אם רק היו מדווחים למשטרה או לאנשי הצוות וכל המקרה היה מטופל בזמן אמת, בכך היה ניתן למנוע את הפגיעה.
מרשתי, הגב' פנינה