אברהם ברבי

אפשר לראות שלמרות החולשה במדדי מניות בת"א מתחילת 23 סה"כ הפער

שהיה ב2022 לטובת ישראל מול מדדי חו"ל נסגר. אפשר לייחס את הפער בעיקר לעובדה שב23 הטכנולוגיה חזרה לעלות

בהסתכלות קדימה התשואות באגרות החוב מספקות תשואה ראויה להשקעה

תכנון פיננסי מדוייק

https://www.youtube.com/live/kkC4LuuxOg4?feature=share

2023 נפתחה בסערה ובעוד רוב הציבור עסק בריבית הפקדונות בבנקים

מדד הs&p500 עלה ב5.5% בקצת פחות מחודש נאסדק עלה בכ10% , כמנהגנו משנה עברה ננסה להעריך איך תיגמר 2023 למשקיעי מניות ואגח *חשוב להזכיר זה לא יעוץ השקעות סה"כ סיעור מוחות בהתחשב בנתונים שהשוק מסתכל עליהם *בנוסף חיזוי או הערכת מחיר למניות יכולה להיות שגויה בתכלית ול90% מהאנשים לא כדאי לנסות לתזמן את השוק ולהעריך את מחירו. למעט המשתנים המוכרים כמו ריבית ורווחי חברות השנה התווסף משתנה נוסף טריקי בהרבה שנקרא אינפלציה . האינפלציה משפיעה באופן ישיר על שני המשתנים הראשונים מצד אחד העלאת מחירים מקשה על הצרכן קצה ולכן הוא רוכש פחות ורווחי החברות נפגעות . מצד שני הדרך למגר אינפלציה עוברת דרך העלאות ריבית שהופכת מניות ליקרות יותר ולא כדאיות להשקעה. נכון לכתיבת שורות אלו השוק מצפה להורדת ריבית כבר בסוף 23 בגלל ההתמתנות באינפלציה שונה מתחזיות הבנק המרכזי שמכוון לריבית מעל 5 ולא מעוניין להוריד אותה כלל ב23 מבחינתו האינפלציה עוד כאן. מדד הs&p500 נסחר היום סביב 4000 נקודות ומכפיל 16-17 על רווחי 2023 . התרחיש הראשון האופטימי של השוק זה אינפלציה שממשיכה להתמתן ויורדת ל3% עד סוף השנה בהינתן כך סביר שהריביות אכן ירדו ל3.75-4% במצב הזה לדעתי מדד הs&p500 יהיה באיזור של 4500 בערך 8-9% תשואה עד סוף השנה. בתרחיש פחות כיפי הריבית לא יורדת כלל כי האינפלציה נשארת בטווח גבוה ויש ציפיות למיתון מה שקרוי סטגפלציה מדד הs&p500 יכול לרדת ל3200 ירידה של כ20% מהרמות הנוכחיות לתרחיש הזה נצטרך לראות עלייה במחירי הסחורות אנרגיה מזון נחושת ועוד . כך או כך השקעה באגרות

יוצא לי לדבר לא מעט עם אנשים שחושבים שהבורסה היא קזינו

. הנה גרפיקה שמראה שבתקופות ארוכות טווח (מינימום 5 שנים השקעה) הסיכוי להשיג

המעורבות והאמינות של בנקים מרכזיים הם נדבך חשוב בכלכלה תקינה ובמטבע

יציב . לפני כחודש תשואות אגרות החוב של בריטניה זינקו לשיא של עשור כ5%) ואותתו על סיכון שהמשקיעים רואים בהתנהלות של הממשל החדש באנגליה . הבנק המרכזי האנגלי התערב

הקטר האמריקאי ממשיך קדימה ויהיה קשה מאוד להמר נגד אמריקה גם

בעשור הקרוב . העסקים נראים מצוין והרווחים שוברים שיאים ונראה שהמשבר הנוכחי אם לא יתדרדר למלחמת עולם הוא רווח נקי של אמריקה . בעוד אירופה כורעת תחת מיתון והסתמכות על

מחירי התובלה קרסו לחלוטין בימים האחרונים. אם אתם שומעים חברות שמעלות

איך לנתח דוחות כספיים פוסט חובה

אחד הגורמים העיקריים לטעויות של משקיעים בשוק ההון זה צריכה מוגברת

של עיתונים בעיקר כלכליים עם כותרות מלחיצות שמביאות הרבה רייטינג . הנה

הסיפור המעניין בחודשים הקרובים הוא שווקי הנדלן ברחבי העולם ופרט ארצות

הברית שכורעים תחת הנטל של עליות הריבית למיגור האינפלציה . באמריקה סיפור הנדלן הוא די פשוט לוקחים אשראי על 80% מערך הנכס ב2.8% גובים 4.5% תשואת שכר דירה והנכס מניב 12% על ההון העצמי ברוטו כל זה עבד מעולה עד השנה מתחילת 22 הריבית עלתה מ2.75 לכמעט 7% בחודש האחרון. *הריביות למשכנתא הם הנגזרת של אגרות חוב הממשלתיות ל30 שנה של הממשלה פלוס פרמיית סיכון של הבנקים. בתשואת שכירות של 5% העסקה הופכת כמעט לא כדאית בכלל. ומשקיעים יעדיפו לקבל 2% בבנק או 3% באגח ממשלת ארצות הברית . אחד הקריטריונים לאפקט העושר של הציבור היא עלייה בערך הנכסים שחלקם הגדול נמצא בנדלן. ברור אם כן למה הבנק המרכזי יעדיף לצנן את החגיגה כדי להשפיע ישירות על האינפלציה. מאחר וכך סביר שהריבית לא

יולי אוגוסט בבורסה היו חמים ונעימים למשקיעים מדד הנאסדק שמרכז את

חברות הטכנולוגיה בארצות הברית עלה בכ20% בחודשיים בהחלט מרשים ואולי קצת קיצוני . מבחינת התמחורים אפשר לראות שמכפילי הרווח על המדד עלו לכיוון 23 על 2022 ומשקפים תשואה שנתית של קצת פחות מ5% . המשקיעים אופטימיים כתוצאה מהתמתנות שיעורי האינפלציה והסתכלות לעבר הורדות ריבית ב2023 ולכן מוכנים לשלם היום יקר יותר על מניות . להערכתי יקח קצת יותר זמן לאינפלציה להתמתן ממה שחושבים ולכן האופטימיות הגבוהה קצת מוגזמת. אבל הניסיון לתזמן את שוקי המניות לרוב לא מצליח האתגר של

הבנק המרכזי באנגליה עם תחזית פסימית להמשך השנה האינפלציה תטפס ל13%!!!

לפני שתתחיל בנסיגה משמעותית. הצמיחה הכלכלית לעומת זאת תקפא על חצי אחוז עד אחוז אחד בלבד!

מחירי התובלה בסין ממשיכים לצנוח וכבר משקפים ירידה של כמעט 60%

מהפיק . המספר הנוכחי הוא עדיין ברמה גבוהה מאוד ביחס לטרום הקורונה ,אבל זה ללא ספק נתון שילחץ את האינפלציה כלפי מטה בחודשים הקרובים בתוספת ירידת מחירי

שבוע דוחות החשוב ביותר לרבעון השני בוול סטריט, יהיה מעניין לשמוע

את התחזיות של החברות קדימה וההשפעות של העלאות הריבית והאינפלציה .

אל תתרגלו לריביות עולות יותר מידי זמן השוק מתמחר חזרה לתוואי

גם אם אין לך אומץ או כסף לקנות מניות ברמות האלה

של השוק

מתאים לי שחזור של 1962

הפוסט לפני חודשיים על הריבית וההשפעות שלה התיישן לא רע עם

חציון די חריג בבורסה האמריקאית ,ירידות של 20% ומעלה במדדים המובילים שהפלאש קראש הרציני ביותר זה בטכנולוגיה (נאסדק מינוס 30%) הבעיה השנייה החריגה היא הירידות במרכיבים הסולידיים" שאמורים לשמש חוף מבטחים למשקיעים. מדד אגח עולמי ירד במעל 10% מתחילת השנה תיקי ה60/40 שכלכך הצליחו בעשור האחרון התפרקו לגמרי, אינפלציה גואה ,המדד האחרון באמריקה עומד 8.6% סה"כ יש את כל הסיבות להיות פסימי גם בהמשך השנה . תמיד בשוק ההון למדתי שכולם יודעים שהכל רע הגיע הזמן להסתכל מעבר לדברים הברורים זה לא פוסט של הנה תחתית בשוק רוצו לקנות , אבל זה כן הזמן לראות היכן צצות ההזדמנויות שיפצו את המשקיעים בשנים הקרובות בתשואה עודפת על הממוצע. מבחינת התמחור :המכפילים של מדד הs&p500 ל22 באיזור 16.5 זה גם בערך הממוצע של העשור האחרון לא יקר מידי וגם לא זול באופן קיצוני. צריך לומר שגם הריבית די השתנתה . אז אם ניקח את התשואה הצפויה למדד היא באיזור 6% -(1/16.5) מול אגח ממשלתי ארצות הברית שנותן כבר 3% באחזקה עד הפדיון. (אגח ל10 שנים) פרמיית סיכון לטובת השקעה במניות של 3% זה לא רע.הבעיה בתרגיל הזה שאנחנו לא יודעים כמה רווחי החברות הם אמתיים בהמשך השנה בעיקר כי האינפלציה תקשה על האזרחים להוציא כסף והריבית שאמורה למגר את האינפלציה תקשה עוד יותר. מנגד המכפילים של המניות הקטנות ירדו חזק מאוד והם די קרובים לשפל שלא ראינו מ2009 אז מה עושים? 1.איזון תיק: הירידות מתחילת השנה גם גרמו לנו הפסדים אבל גם הקטינו את אחוז האחזקה המקורי שלנו במניות משקיע שהחזיק 30% במניות אחרי ההפסדים זה משהו כמו 24% בלבד. לכן כדאי לבחון הגדלה של מניות חזרה לרמה המקורית שלהם על חשבון אגרות חוב שבלאו הכי לא נותנות כמעט כלום. 2. חסכונות ארוכי טווח : כמו קרנות פנסיה וגמל שאינם ניתנים למשיכה בעשור או שניים הקרובים. קיבלו הזדמנות לא רעה להגדיל את הסיכון לטווח ארוך ולשפר את התשואה . 3. נכסים אלטרנטיביים- הריביות עלו ושוק אגרות החוב עדיין לא מספק תמורה הגיונית לכסף . השקעה בנכסים עם מתאם נמוך לשוק ההון ולריבית גם תגדיל את התשואה וגם תקטין את התנודתיות שכולנו כמשקיעים חווים לאחרונה. כחוסכים ניתן גם לעשות פעולות אקטיביות -להקטין הוצאות מיותרות . לבחון היטב מסלולי הלוואות בעיקר במשכנתאות להיערך לימים של אינפלציה די קבועה ועלויות ריבית גבוהות יותר.

שנה לא נחמדה לנכסי סיכון

סיכון בהשקעות יכול להיות משהו כללי מאוד ויכול להיות לגופו של

כל משקיע. השקעה בדולרים לישראלי שמשתכר בשקלים יכולה להיות השקעה מסוכנת השקעה סולידית יכולה להיות במניות ל40 שנות חיסכון בפנסיה. סיכון

נדל"ן למגורים זה אחד הנושאים שהכי הרבה מעסיקים את כולנו גם

ביום יום וגם בסופי שבוע עם המשפחה במפגשים עם חברים וכנסים בעבודה וגם אחרי עשר שנים של ריבית 0 והעלאת ריבית ראשונה ל0.35 (בשעה טובה) העיתונות הכלכלית מיהרה לחשב לנו כמה זה ישפיע לנו על המשכנתאות שלקחנו במרוצת השנים או כמה התענוג הזה יעלה לנו כל חודש. ההסברים על כמה עשרות שקלים בחודש הם די שטחיים נכון על רובנו נמשיך לשלם רגיל את המשכנתא . לשינוי מתווה הריבית יש השלכות מרחיקות לכת על החיים שלנו ובעיקר על ההתנהלות הכלכלית שאפיינה אותנו מהעשור האחרון . זה בערך כמו לעבור מתא לישוב נידח בפריפריה ובלי התראה מוקדמת . כמובן פיזית זה לא אותו הדבר אבל כולנו נרגיש שינוי חד במנטליות הכלכלית. המשכנתאות וההלוואות הם הסימפטום העיקרי אבל המון תחומים יושפעו: עסקים ממונפים יתקשו למחזר הלוואות למימון הפעילות הלוואות צריכה מופרזות יקשיחו תנאים ואנשים שמחזיקים מינוס כרוני יתחילו להרגיש את ברז האשראי נסגר . המינוף החביב ביותר על הציבור מהעשור האחרון הוא מקרן ההשתלמות והפנסיה וגם פה אנחנו צפויים לראות הקשחת תנאים משמעותית ממה שהתרגלנו. ההשפעה בתור לווים היא די ברורה לנו מהרגע הראשון אבל גם בתור מלווים" כולנו מחזיקים בקרנות הפנסיה והגמל אגרות חוב של הממשלה ושל חברות הגדולות במשק בתקופות של אינפלציה וריבית עולה אלו הנכסים הגרועים ביותר לאחזקה. גם מסלולי המניות יתקשו לשחזר את התשואות של ה5 שנים האחרונות מתחילת השנה מדד &s&p500 ירד בכ8% נכון לא נורא במיוחד אבל תזכורת נחמדה לכך שנכסי סיכון הם נכסים שגם יורדים מידי פעם למשקיעי טווח ארוך זה לא סוף העולם אבל כדאי לבצע התאמות כל משבר גם פותח הזדמנות חדשה. בשורה התחתונה הריבית משפיעה על הכל ואולי כדאי לחשוב שבעשור הקרוב נתרגל למציאות כלכלית חדשה גם כלווים אבל גם כמשקיעים ומחזיקי נכסים . לא הכל גרוע פתרונות ואפשרויות נפתחות תמיד אבל המשקיעים יצטרכו להיות יותר יצירתיים מפעם. אפשר ליצור איתי קשר בפרטי להרחבות. כל האמור הינו

לקראת השנה החדשה פאסיבי או אקטיבי? אפשר כבר לסמן את 2021

כאחת השנים הטובות להשקעה בנכסי סיכון של העשור האחרון. בעוד הדיו נשפך בעיתונות על האם המגמה תימשך ל22 או תשתנה ישנן מגמות שימשיכו כנראה גם לשנה קרובה אחת מהם זה הנהירה של המשקיעים להשקעות פאסיביות דרך קרנות עוקבות מדדים, ופחות דרך מנהל השקעות אקטיבי שגובה דמי ניהול ולרוב משיג תשואות נחותות יותר מתשואת השוק. המעבר הזה מקרנות מנוהלות לקרנות פאסיביות הוא לא מהיום אבל הפער שנפתח בשנים האחרונות הפך להיות מאוד משמעותי. על פניו ההגיון די פשוט למה לשלם למנהל קרן דמי ניהול גבוהים בידיעה שהוא כנראה לא יצליח להשיג תשואה גבוהה יותר מקרן מחקה פאסיבית רגילה? למה להתאמץ לבחור מניות בשביל הפיזור שיש קרן שעושה את זה בשבילי וכמעט בחינם? אז זהו שזה קצת מורכב גם במדדים יש שונות מסויימת בביצועים לרוב המשקיעים רצים לקרנות עוקבות S&P500 המדד האמרקאי המרכזי שהשיג תשואות נהדרות בעשור האחרון. רק מה לא יודעים? שבשנים האחרונות יש מספר מצומצם מאוד של חברות שכבר מהוות חלק ניכר מהמדד 5 חברות הטכנולוגיה הגדולות: אמזון גוגל אפל פייסבוק ונטפילקס כבר 22% מהמדד הכולל. לצורך השוואה ב2013 הם היו רק 7% בלבד!! ובכלל משקל הטכנולוגיה במדד כבר מעל 35% . אבל האם זה כלכך גרוע? לא בטוח חברות הטק הגדולות הפכו להיות מפלצות מזומן ענקיות עם חוסן כלכלי ושליטה מלאה על המון תחומים בחיים שלנו בנוסף שולי הרווח שלהם גדלים משמעותית לעומת חברות אחרות גדולות שהכרנו בעבר במדדים לחלקנו קשה לדמיין חיים רגילים ללא השירותים של אמזון או גוגל לכן החיסרון בריכוזיות ב5 חברות ספיציפיות הוא גם היתרון בלהחזיק מניות של חברות מהסוג הזה. לדעתי השקעות פאסיביות ימשיכו לצבור תאוצה על חשבון האקטיביות בראייה כוללת

התפקיד של העיתונות הכלכלית זה לתת כותרות מפוצצות ובעיקר מלחיצות . התפקיד

תמונת מצב מעניינת על המחזוריות בשוקי המניות משנת 1900 ועד היום

. ברוב הפעמים סייקל עליות בשוק המניות נע בין 5-11 שנים של עליות . וכנגד זה 1-3 שנות שפל . בשנים האחרונות תקופות השפל בשוק המניות מתקצרות יותר ויותר למשל ההתאוששות האחרונה ממשבר הקורונה ארכה רבעון אחד בלבד. מה שמעניין את המשקיע קצה זה התשואה הממוצעת לאורך השנים 8-10% (תלוי מאיפה סופרים) . שתי מסקנות בהקשר הזה 1. לא ניתן לתזמן את סיום המחזוריות בשוק משקיעים שינסו לצאת ולהכנס לאורך זמן ישיגו הרבה פחות מהשוק. 2. משקיעים שצריכים את הכסף בטווח הקצר. צריכים לקחת בחשבון שההתאוששות בשווקי המניות יכולות לקחת יותר זמן

כהרגלו בקודש העיתון הכלכלי דה מרקר פרסם את התשואות החודשיות בקופות

גמל וקרנות ההשתלמות בשלל הגופים המנהלים. הפעם מעבר לשורה התחתונה הוסיפו בכתבה גם את יחס החוסכים בין המסלולים הכלליים למנייתיים בכל אחד מהגופים . התוצאות לא מפתיעות הפער בין החוסכים במסלול הכללי (רמת סיכון בינונית ) לבין החוסכים במסלולים המנייתיים (רמת סיכון גבוהה) הוא עצום. וזאת למרות שהתשואות בעשור האחרון במסלולי המניות היו גבוהות פי שניים לפחות מהמסלולים הכלליים . בשל כך הכותבת הגדירה את רוב החוסכים ככאלה שאינם חובבי סיכון. אפשר לדייק ולומר שלרבים מהחוסכים הללו אין את הכלים או הרצון להבחין בין רמות הסיכון במסלולים השונים. רובם פשוט מתמקחים על דמי הניהול ונשארים במסלולי ברירת מחדל. במסלולי המניות סטיית התקן(תנודתיות) אמנם גבוהה יותר משאר המסלולים, אבל יש גם פיצוי על התנודתיות בדמות תשואה גבוהה יותר לאורך זמן. והאמת היא שהעיסוק בתשואה והפרסום באתרים השונים מידי חודש היא די מיותרת , מאחר והחיסכון הוא לטווחים של שנים רבות ולעיתים עד הפנסיה. חוסכים שרוצים למקסם תשואה לאורך זמן צריכים לבחור מסלולים שמותאמים לאופק ההשקעה שלהם