סכסוך במשפחה יכול להוביל, אם שני הצדדים לא מצליחים לסלוח, חס
וחלילה, לנתק.
לעתים זה קורה בין בני משפחה שמפעילים עסק משפחתי ביחד, לעתים כתוצאה מאי הסכמה על ירושה, אבל תמיד תמיד, גם ובעיקר כשהסכסוך הוא על כסף, ונדמה לכולם שהפתרון יהיה בחלוקה אחרת של הכסף, המימד שמוזנח, למרות שהוא הכי זקוק להתייחסות, הוא המימד הרגשי. הכסף הוא רק מה שמעורר את הרגשות, מבטא אותם ומסתיר אותם. אם לא מבינים את זה, בני משפחה מוצאים את עצמם מבזבזים את הכסף שיש להם על ניהול הסכסוך, רק לא לוותר לבן המשפחה השני.
הבעיה היא, ברוב הפעמים, שבכל סכסוך, הצד השני מעיר בי צדדים שאני לא אוהב בעצמי, שאני לא מקבל, שאני לא יכול לסלוח לעצמי על קיומם בי. לכן, השלב הראשון צריך לכלול מודעות עצמית, קבלה עצמית וחמלה עצמית, דרך זיהוי של מה שאני לא אוהב בעצמי, והבנת החלקים האלה לעומק וקבלתם כמו מה שהם בדיוק - לא נעימים, ארעיים, מופיעים בתגובה לגירויים וניתנים לשינוי.
כלומר, שינוי ממשי של סכסוך צריך להתחיל בנדיבות שלי כלפי עצמי.
ככל שאהיה נדיב כלפי עצמי, אראה שכאשר אני במצוקה כלשהי, אני פועל בצורה שאני לא אוהב ולא מעריך. ככל שאבין שבדיוק כך גם אחרים מופעלים, אוכל להיות נדיב גם כלפיהם ולהחליף את הניתוק בתיקון, את חשבון הנפש בנדיבות הנפש.
זה לא קל ולא פשוט. תרגול מיינדפולנס יכול לעזור בהתבוננות פנימה ובנדיבות והחמלה כלפי עצמי. פנייה לגורם שלישי, מתוך המשפחה, שאינו מעורב בסכסוך, או לגורם מקצועי, מחוץ למשפחה, יכולה לעזור בהבנת הצד השני וטיפוח הנדיבות והחמלה כלפיו.
לא תמיד קל לסלוח, אבל אם לא יודעים לסלוח התוצאה היא סכסוך שהנזק שלו עשוי להיות גדול לעצמי, לאחר ולמשפחה כולה.
מי יתן וכל מי שפגעתי בו יידע לסלוח לי.
מי יתן ואדע לסלוח לכל מי שפגע בי.
מי יתן ואדע
