אהרון

הינה זה מגיע הינה זה בא יום עיון והפעם בנושא "מתבגרים

בסערת הגירושין " אחרי ההצלחה של הכנס הראשון והבקשות החוזרות ונשנות לקיים

פוסט שנכתב עם קצת כעס ומדם ליבי

"תקום כבר מהרביצה " , "תעשה משהו עם עצמך" "למה הכל

ברגע האחרון " "כשאני הייתי בגילך אף פעם לא ישבתי בבית " משפטים אלו נאמרים כמעט כל הזמן בקליניקה ע"י הורים מתוסכלים שרואים את הילדים המתבגרים שלהם כל היום מול המסך או ישנים/אוכלים -במקרה הטוב בוהים באוויר העולם. הדבר שיותר מתסכל הורים שהמתבגרים אומרים להם " משעמם לי " . אני רוצה לנתח את המקום של השעמום/חוסר מעש אצל מתבגרים. בגיל ההתבגרות הנערים עוברים שני תהליכים מרכזים תהליך נפרדות ותהליך הזהות . נפרדות נפשית מההורים , הם לאט לאט הופכים להיות אישיות נפרדת . "התנתקות מאובייקטייבים ינקותיים (ההורים)ומייחסי התלות המשפחתיים" ופה אנחנו נראה התנהגיות לא מותאמות לסגנון המשפחתי כמו לבוש , תחומי עניין שונים. מתיחת הגבולות וכל הבלגן שהם עושים לנו מביא בסוף התהליך לרכישת זהות בוגרת בתחום הרגשי , חברתי הקוגנטיבי והמיני . ההשפעה הסביבתית מאוד חזקה , להיות שייך למשהו לחברים שלי שהם כל עולמם ודרכם מנסה לגבש את הזהות , הרבה פעמים המשפחה היא מראה הפוכה כלומר המתבגר לא רוצה להיות כמו אבא או כמו אמא אלא ההפך. דבר זה מגבש לו את התפיסה על עצמו ומגבש את הזהות שלו . מה תפקידו של המשפטים "משעמם לי" "צאו לי מהחדר" וכו'.. בזמן "השעמום" שם מתגבש הזהות העצמית של המתבגר , שם הוא מברר מי שהוא ביחס להורים שלו כלפי החברים שלו , יש לו שקט לחשוב על מה תהיה הדרך שלו בחיים, ב"שעמום" הוא חוקר את עצמו , חוקר את המיניות שלו (אם המתבגר מרקע דתי הוא חוקר את הזהות הדתית שלו ביחס לחברה ולהורים שלו) מגבש אצלו תפיסות עולם שמנוגדות לעיתים לנו כהורים. מנסה לעשות סדר בכל הסערה הפנימית שלו הן ברגשות והן בקוגנטיבי . מה תפקידנו כהורים לתת להתהליך הזה לקרות לא להפריע לו קצת סבלנות להבין שיש משהו יותר עמוק במילה משעמם לי .לתת לו את המרחב שלו כדי לגבש לעצמו את הזהות שלו . יותר סבלנות , יותר הכלה . לצערי הרב היום בגלל הרשתות החברתיות התהליך של להיות בחדר לבד עם הגיטרה במשך שעות פחות נפוץ ,התהליך המדהים קצת נפגע ועדיין גם עם הרשתות החבריות התהליך נוצר . (כמובן שחייבים לתת גבולות ולהיות שם בשבילו , לראות שזה לא מוזגם וכו.. להיות במעקב על היציאות שלו ועם מי הוא מסתובב , למנוע התנהגיות סיכוניות) "משעמם לי " זה לא בהכרח מילה שיכולה "לעצבן" אותנו הורים

אחרי החופשה מתחילים עם דברים חדשים . הינה זה מגיע ..

הינה זה בא עבדנו על זה הרבה חשבנו על זה המון וזהו זה קורה :) אחד הדברים הכי חשובים בקבוצה ,שחברי הקבוצה הם שמים לך מראה על מה שאתה מרגיש או חווה ואין לך מילים לומר את הרגש או את החוויה . הרבה פעמים בקבוצה מרגישים את התמיכה ,חברי הקבוצה מעצימים אותנו וזה דבר מדהים , כל מי שהיה בקבוצה טיפולית הרגיש את התמיכה את ההזדהות של חברי הקבוצה וכמה זה נותן כוח להמשיך ולעשות שינויים . בקבוצת גרושים/ת הקונספט בד"כ קבוצת של אבות גרושים או אמהות גרושות יש בזה חוויה מאוד מעצימה להיות בקבוצת השווים ולהרגיש את החיבור המדהים שנותן כוח . קבוצה מעורבת של גרושים/ת שבאים ביחד לעשות עבודה ושינוי ה"מראה" היא יותר עוצמתית פתאום לשמוע את הצד השני מנקודת זווית שונה לחלוטין, לפתח חמלה למרות הכעס שיש לנו , לראות שגם הצד השני חווה דברים לא פשוטים ולדעת לקבל אותם למרות הקושי . עבודה קשה שמשתלמת מאוד, הרבה מאיתנו לא באמת מבינים מה עובר על הצד השני, לעיתים אנו לא רוצים לשמוע , זה כואב מידי או שיש לנו כעס עצום ואנו לא יודעים איך להכיל את מנעד הרגשות העוצמתי הזה . בקבוצה שלנו לא נתעלם משום רגש , ניתן ביטוי לכל הרגשות שלנו ומצד שני נלמד לאזן אותו וגם לחיות איתו בשלום. טובת הילדים תמיד בראש סדר העדיפיות שלנו כהורים , כאשר אנו נבין נחווה מה הצד השני חווה יהיה לנו יותר קל לעשות שינוי כלפיו, דבר זה יכול לשפר את מערכת היחסים שלכם לטובת הילדים , כיודע לכולם כשיש מריבות בין הורים גרושים ישנה השפעה ישירה על הילדים באופן שלילי לטווח הקצר ולטווח הארוך , כאשר יש תקשורת טובה בין ההורים זה משיפעה ישירות על הילדים . אנחנו מזמנים אתכם לבוא ולצאת מנקודת הנוחות שלכם למען הילדים שלכם למען העתיד והשקט הנפשי שלהם , בואו לעשות שינוי מהותי . הקבוצה שאנו פותחים היא יחודית מאוד ומספר המקומות מוגבל אז הזדרזו להירשם . Carmit Weiss- מנחה קבוצות הורות מנוסה מאוד - מלווה משפחות בהליכי גירושין ופרק ב' ומדריכת הורים אדלרינית אהרון סיסו - מנחה קבוצות הורים , מלווה משפחות בתהליכי גירושין מול הילדים ופרק ב' .- פסיכותריסט

להתגרש בלי לפגוע בילדים – הדרכה מיוחדת איך לעבור תהליך גירושין בלי

לגרום נזק לילדים גירושין הם אף פעם לא תהליך נעים, אך בעוד אנו ההורים מכירים את הסיבות ומבינים שזהו הצעד הנכון בהתחשב בנסיבות, לילדים לעיתים קרובות קשה יותר לקבל את המציאות החדשה והם אף עלולים להיפגע. אני מזמין אתכם לצפות בהדרכת וידאו פתוחה בה אני נותן כלים להורים בתהליכי גירושין איך לצמצם

נשאלתי שאלה חשובה מאוד - מה עושים שמקבלים טלפון מהילדים

בחופש כשהם אצל הצד השני והילדים מתלוננים על מה שקורה בבית (בדגש על החופש הגדול ) לדוגמא : "משעמם לנו" "אין פה מה לאכול" ? "תבוא/י לקחת אותנו" הדבר הראשון נתבונן מה זה עושה לנו כהורים גרושים שהמציאות חיים מאוד מורכבת עם הילדים שאנו שומעים משפטים לא פשוטים שנזרקים לאוויר. הרגשות והתחושות מאוד לא נעימות יכול להתבטא בכעס,תסכול,עצב, חוסר אונים , תחושות של "אני לא מספיק טוב כהורה" יוצר תחושה של תחרותיות והשוואה עם הצד שני . עד עכשיו ראינו את הצד שנאמרים המשפטים האילו אצלו בבית. מה קורה להורה שמקבל את הטלפון ושומע את המשפטים "תיקח/י אותי מפה , "אין פה מלעשות " "אין מה לאכול פה" וכו... התחושות והרגשות שיכולים להופיע , חוסר אונים , תסכול , (אם הם בהליך משפטי תחושת סיפוק , הינה אני יותר טוב/ה , אמרת/י שהם לא מסתדרים אצלו/ה .) תחושת סיפוק של ניצחון קטן , "הינה רצה להתגרש שיתמודד" וכו.. כאשר אנו מוצפם ברגשות לגבי הגירושין אנו מגיבים לסיטואציות שקשורות לגירושין ומעבירים את החוויה הפנימית שלנו כלפי חוץ (למרות שאנו לא מגיבים בצורה חזקה אלא " לפי הספר של הדרכת הורים " התחושות הפנימיות עוברות לילדים והם מבינים בדיוק מה שמתרחש מעבר למילים שלנו וקולטים את הסיטואציה. הורה שמתקשרים אליו הילדים צריך רגע להתבונון מדוע הילדים רואים את האפשרות שבימים של הצד השני הם מתקשרים להתלונן , האם אנו מזמנים את השיחות של ההילדים באופן סמוי וגלוי ? מה ממסרים שאנו מעברים לילדים לגבי ההורה השני ? כאשר הילדים מרגישים פירצה או סדק הם יכנסו לשם , הם יתחילו לשחק כי הם מרגישים שיש להם עוד אופציות , אם הם יתקשרו ויתלוננו יש אופציה שיבואו לקחת אותם מיכון "משעמם" להם או "אין מה לאכול" וכו.. בגירושין יש מקום של לרצות את אחד הההורים , "אני בצד שלך " אני ילד של אבא/אמא והאמירה הזאת של הילדים באופן סמוי או גלוי נותנת כוח להורה שהוא לא לבד ולכן זה משרת את ההורה והא מוכן לתת את האופציה שלענות לטלפון ולנסות למצוא פיתרון "לשעמום "של הילד שנמצא אצל ההורה השני . הדבר החשוב - לא לתת אופציה לילדים שמתקשרים ולא להיכנס איתם לדין ודברים, שהם יראו שהם לא מפעילים אותנו, אין דיון או שיח בנושא אתם אצל אבא/אמא אתם שם ואם משהו מטריד אתכם אבא/אמא נמצאים לדבר איתם כרגע זה זמן של אמא/אבא . וזה חלק חשוב מההבנה של הילדים שיש שני בתים והם מתנהלים אחרת ואף הורה לא מתערב להורה השני על החינוך (כמובן שזה לא מקרה קיצון כמו אלימות קשה וכו.') כל הורה מקבל בהבנה את הכללים של הבית השני גם אם הוא לא מסכים איתם ואצלו זה מתנהל אחרת , הילדים מתרגלים למציאות הזאת והם לומדים להבין את הכלכלים בכל בית ולומדים לעשות את המעברים בצורה חלקה , כמובן בתיווך נכון והגדרת גבולות ברורים. המסר העיקרי לילדים בזמן שאתם אצל אבא/אמא , אבא/אמא מחליטים ואם יש לכם בעיה תפנו אליהם , וכאן נגמרת השיחה על מה שהם עוברים בבית השני .כמה שיותר הפרדה והילדים ידעו להתמודד עם המציאות חיים של שני בתים . כמובן שאפשר לתווך להם את הנושא כשהם מגיעים הביתה ולהקשיב להם , בזמן הטלפון אין לנהל את "אירוע" כאן ועכשיו ולמצוא להם פיתרונות "לשיעמום". ההורה שהילדים נמצאים אצלו והם מתקשרים להורה השני אני מציע לעשות שיח עם הילדים ולומר להם שאם יש להם בעיה אני פה ואפשר לדבר ולמצוא פיתרון ל"שעמום" שלהם. לשאול את הילד מה זה אומר "משעמם" לי , המילה שעמום אצל ילדים היא מאוד עמומה ומבטאת רגש פנימי אחר וצריך לברר מה הוא מרגיש כשהוא

אנחנו בטיפול זוגי או בהנחיית הורים ? זה השאלה שאתמול נפתחה

במפגש השני עם זוג הורים מקסימים. כאשר זוג נכנס להדרכת הורים הוא מביא עמו את היחסים הזוגים לתוך החדר ואי אפשר להתעלם מהם. קונפליקטים בין בני הזוג , חוסר תקשורת , מריבות , חוסר ראית האחר והרצון לשנות אותו בהתאם אלי ולצרכים שלי , ועוד ועוד ... ילדים חיים בתוך הבית עם ההורים והם רואים/חווים את הקונפליקטים שיש להורים ובהתאם לכך מבטאים את עולמם הפנימי ואת הפחדים שלהם דרך התנהגיות כמו זעם , כעס, מופנמות , שבירת מוסכמות , ועוד התנהגיות שמעידות על מה שמתחולל לילד בפנים. אמר לי אתמול האבא "אני לא מוכן לריב ליד הילד שלי אני זוכר מה אני חוויתי במריבות של ההורים שלי ואני לא אתן לילד שלילהרגיש ככה" לזוגיות בבית יש השפעה ישירה על רגשות וההתנהגות של הילדים כמובן תלוי בעוצמה של המריבה, תלוי באופי של הילד .ותלוי איך ההורים מנהלים את הקונפליקט או המריבה , בסוף אנו חיים בבית ויש דינמיקה ויש קונפליקטים וזה בסדר גמור וגם הילדים מבינים את זה אך לעיתים זה הופך להיות מריבות לא פשוטות שעולים לטונות גבוהים או שקט מצמרר .. בחזרה לקליניקה אתמול אמרתי להם אנחנו לא בטיפול זוגי אנחנו בהנחיית הורים ישנם אלמנטיים זוגים שצריך לעבוד עליהם מיכוון שישנה השפעה ישירה על הילד ... לדוגמא : מה הם הקווים האדומים והיכן יש אפור ? צריכים לדבר על זה ולהסכים ביחד מה נכון לכם כזוג ומה נכון לכל מכם . לראות את האחר ולא לנסות לשנות אותו אלא לקבל את התכונות שלו למרות שהם לא כמו שלי וזה עבודה זוגית שלכם כאשר ראינו את זה מפה זה שלכם, תעשו עבודה זוגית עם עצמכם ואני מאמין אתם יכולים . אני מאמין שכל מנחי/ת הורים נתקלת עם קונפליקטים זוגיים בתוך הקליניקה ואנחנו מתרחקים ומפחדים לגעת בזוגיות מיכון שזה לא שייך אלינו לכאורה, אנחנו לא מטפלים זוגיות אבל אנחנו מטפלים ואנחנו מבינים שאי אפשר לא לגעת בזוגיות בצורה עדינה , לשנות תפוסי התנהגות זה לגעת באישיות של האדם המרכיב הזה גם נכנס וכו... לכן אני ממליץ לכל מנחי/ ת הורים להתבוננן איפה הגבול עובר בין טיפול זוגי לבין הנחיית הורים , לערוך תיאום ציפיות עם הזוג ולומר שלעיתים יכנסו נושאים של זוגיות אך אנו לא מטפלים זוגיים וזה קשור לילדים . ואם אתם מרגישים שזה לא נכון לכם תפנו אותם לטיפול זוגי . ועוד המלצה קטנה ממני .. לכו ללמוד טיפול זוגי אפילו קורס קצר יתן לכם המון ידע וכלים לתוך הקליניקה

הינה זה הגיע

ילדים במציאות של פרידה וגירושין - כנס ראשון מסוגו למטפלים ומנחי

הורים אחד הדברים שהפתיעו אותי היה ההיענות הגדולה, נושא הגירושין כל כך בוער בתוך הקליניקה, נושא שנוכח אך לא מדובר, לצערי הרב גם במכללות לא נותנים מענה מקיף ואמיתי לתחום מורכב וחשוב. אתמול הבנתי שהרבה מטפלים נמצאים מול מקרים מאוד מורכבים, כמובן המטפלים עושים הכל כדי לעזור למשפחה אבל במקרה של גירושין שזה הרבה יותר מורכב כאן נתקלים מטפלים ומנחי הורים בהמון התלבטויות איך להגיב לסיטואציות לא פשוטות ומורכבות. הכנס נתן להם ידע על נושא הגירושין וכלים מעשיים להתמודדויות בקליניקה. צוות מרצים מנצח מקצועי שעובד ומרצה בתחום שנים הבאנו משהו ייחודי מאוד המשלב בין ידע תאורתי ומחקר עדכני לבין כלים פרקטים ומעשיים לעבודה בתוך הקליניקה. סיכום קצר של המרצים אהרון סיסו : מלווה משפחות בתהליך גירושין ופרק ב' - M.A יעוץ חינוכי לנוער בסיכון,פסיכותרפיסט קוגניטיבי התנהגותי, מנחה קבוצות הורים. עוגנים ומעגלי כוח של הילד בתהליך גירושין - כאשר ישנו משבר שמטלטל את המשפחה כמו גירושין כל העוגנים של המשפחה זזים בצורה חזקה כדי לייצב את העוגן צריך להביט במרחבים כמו קהילה , משפחה מורחבת , חברים וליצור עוגנים חדשים . כרמית וייס - מנחת הורים מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, מתמחה בהורות בגירושין לגיל הרך ומתבגרים. בהרצאה "שגרת החיים של הורים גרושים - דרכי התמודדות במציאות חדשה ומשתנה" התמקדתי בשונות המתבקשת בתהליך הדרכת הורים להורים גרושים ומתגרשים במציאות המורכבת של חיים בין שני בתים. הצגתי ידע וכלים במטרה לכוון את ההורים לפעול מתוך טובת הילדים ושמירתם במסגרת יציבה ובטוחה על פני שימוש במאבקים כוחניים המתנהלים על גבם של הילדים. רבקה אלקובי : דוקטורנטית בחינוך ופסיכולוגיה, פסיכותרפסטית מומחית, יזמית ומיסדת B-Friend. להיות ילד להורים גרושים תלוי בפרספקטיבה הרגשית ותפיסת ההורה...בהרצאה שלנו התבוננו על ההשפעה של התפיסה ההורית מהשדה המחקרי והקליני.למדנו את המודל לבנית קוהרנטיות המתבסס על הגישה הסלוטוגנית שחקר אהרון אנטנובסקי. הבנו כיצד הסינגריה בין משמעותיות, נהילות ומובנות יוצרים

מה קורה שמגשר לעיניני גירושין ומטפל (מלווה משפחות בתהליך גירושין

מול הילידם ) נפגשים ? שאלה ממש מענייניית לכאורה זה נשמע מדהים . האם יש לנו שפה משותפת ? האם אנחנו מדברים על אותו הגל ? אני אהיה כנה כשיצאתי מהפודקסט עם המגשר המדהים נדב נישרי היה לי איזה משהו בבטן שלא הרגיש בנוח כל כך .. זה גרם לי לתהות ולחשוב שוב ושוב על הפודקסט אם להעלות אותו , להתקשר לנדב ולבטל או לעשות שוב את הפודקסט בצורה אחרת . אמרתי לעצמי זה העולם האמיתי. יש פער בין עבודת המגשר לבין עבודת הליווי הטיפולי , אנחנו מדברים בשפה שונה מאוד וזה מה שיפה להביא את הקונפליקט בין המגשר למטפל . המגשר תפקידו העיקרי לפתור את הקונפליקטים בין בני הזוג לטובת כולם . תפיקודו של המטפל לעבד את החויוות הגירושין ולהבין את המקומות הפנימיים שעובירם על הזוג ועל הילדים . ולכן הפודקסט הזה כל כך חשוב, להבין שאפשר לעבוד ביחד ואפשר לתת מקום להכל בצורה מכבדת .עם שיח נכון אפשר לומר הכל גם אם יש קונפליקט . בסוף הפודקסט אמרתי לנדב "אני רואה שהיה לך קצת לא נוח בכיסא" ונדב ענה לי "נכון . בוא נדבר על הקונפליקט וננסה להבין אותו" מי שיגיע לסוף ישמע את הדבר המדהים שהיה שם . ולדעתי זה המקם שמגשר ומטפל נפגשים , המטפל מזהה את הנקודה המאתגרת ריגשית והמגשר מדבר על הקונפליקט ושם אותו במקום . כמובן יש עוד הבדלים ועוד אמירות על טיפול וגישור , זה מה שאני הרגשתי. תודה נדב על הזכות שנתת לי לעבור תהליך של למידה וחקירה עצמית ,

השבוע שאלתי האם יש קשר בין ילדים על רצף האוטיזים לבין

גירושין . לא סתם שאלתי את השאלה, אני חוקר את תופעת הגירושין מכל מיני כיוונים . כיודע לכולנו שיש שינויי מהותי במעבר הבן דורי ביחס למהות המשפחה. יש כל כך הרבה פראמטרים של תמורות בדור הנוכחי התמורות הולכות ומתעצמות והפער הדורי הולך ומתעצם. בכולנו יש תחושות אמבוולנטיות בין לשמר את המסורת המשפחתית לבין התמורות שאנו חווים במציאות. המציאות מדברת בעד עצמה בכל המגזרים הגירושין תופסים תאוצה כל מגזר והאחוזים שלנו , הגירושין זה לא נחלת הציבור הכללי " החילוני " אלא גם בציבור הדתי לאומי וגם בציבור החרדי וגם בציבור הערבי . התופעה הולכת וגדלה ועם הממצאים אי אפשר להתווכח. התופעה קיימת השאלה העיקרת מה היחס שלנו לתופעה. האם אנו רק מתרפקים על העבר "כמה" המשפחה היתה מקודשת ולמרות כל הקשיים לא פירקו את המשפחה. לא נגעו במוסד מקודש שכזה . כיום המוסד "המקודש " הולך ונסדק וזה מצריך מאיתנו גמישות מחשבתית וחוסר שיפוטיות ואמפתיה לאותם זוגות שהחליטו להתגרש בכל המגזרים. המודעות לגירושין גדלה וזה ביחס להכל, לאט לאט הגירושין משנות פנים, מכעור וכעסים ותוקפנות, לחיוך ועצב ביחד בלי תוקפנות יתר , כל צד מבין שהילדים צריכים אותם כהורים חזקים וזאת בדרך של חיבור והבנה ולקיחת אחריות . היום מבינים יותר מתמיד שילד זקוק לאמא ולאבא באותה מידה. דבר זה מאוד משמח וזה תודות לאנשי טיפול ומנחי הורים כל אחד בדרכו שמביא אור אחר לעולם . כמובן שיש עוד דרך ולא הכל מושלם אבל ואבל גדול הכיוון הוא אחר, נוצרים שבילים אחרים בדרך למסע חדש . ואני ממש מרוגש שאני חלק קטן מהמסע של הורים שסוללים את דרכם בדרך חדשה של הכלה הקשבה סובלנות פשרות ומשאירים את הכעס והזעם והתוקפנות

פוסט קצת ארוך ומורכב אבל לדעתי חשוב ביותר ... מי שיגיע

עד הסוף אלוף " גירושים טובים עדיפים מנישואין רעים " " הגורם המשמעותי ביותר להפרעות לטווח ארוך אינו הפרידה עצמה אלא הסכסוך המשפחתי הקשור לפרידה " הציטוטים מסוף המאמר . החתונה הינה שיא השאים של האהבה בין בני זוג , ההבטחה של נאמנות וניצחית חקוקה בלב , מימוש האהבה זו באה לידי ביטויי בהולדת ילדים. במרוצת השנים הזוגיות +ילדים מביאים מורכביות לא פשוטות לחיי הנישאוין ולחיי האהבה של הזוג, ישנם שינויים אישים ושינויים משפחתיים,התמודדיות לא פשוטות עם הילדים, חילוקי דעות על נושאים מהותיים ולאט לאט הסדק של ההבטחה בתחילת הנישאוין מתערערת , הזוג נכנס למשברים ומנסה לשמור על יציבות זוגות , ישנם זוגות רבים שהולכים לטיפול זוגי או להדרכת הורים, חלקם עוזר וחלקם לא . כאשר הזוג מחליט להתגרש , הזוג מתחיל תהליך של נפרדות ומהצד של חשיבה על הכלל ישנה חשיבה אינדיבדואלית . וכדי להשיג את מבוקשם מתחילה מלחמה זו בזה . הורים שמילאו את תפקידם כראוי עלולים להקריב את ילדיהם ולהשתמש בהם כדי לנגח את ההורה האחר . תחקור של הילד על ההורה האחר על התנהגותו כלי הילדים .ואף לעיתים השמת האשמות בפיו של הילד . הנזק של הילדים במצבים כאילו הוא חמור מאוד ,ישנו ניצול פסיכולוגי של הילד. המדהים הוא שבאותו ערב מילד אהוב כלך כך ערב הגירושין הוא הופך להיות המוקד לתוקפנות והשתלחיות .מדעת ושלא מדעת ההורה , וכן חש עצמו הילד לאחר מכן " אחראי " למצב שנוצר בין ההורים אם הגלל קשיים התפתחותיים של הילד או משום שבתחושה שלו הוא גרם למתחים בבית , בגללו ההורים מתגרשים בגלל שהוא לא התנהג כראוי ורגשות האשמה מכוננים אצלו, דבר זה גורם לחוסר יציבבות אצל הילד בצורה מאוד משמעותיות . הסכסוך המשפחתי הוא הגרום בעל משקל רב יותר לתחלואה נפשית מאשר בגירושים עצמם, נתון שנחקר לבוביצ'י (תאורטיקן בתחום ) " גירושים טובים עדיפים מנישואין רעים " ראטר (תאורטיקן נוסף בתחום ) " הגורם המשמעותי ביותר להפרעות לטווח ארוך אינו הפרידה עצמה אלא הסכסוך המשפחתי הקשור לפרידה " הוא ממשיך ואומר כדי להיחלץ מהסכסוך בנזק מועט הילד תופס צד כדי להרגיש בטוח . לסיכום קצר : בתחילת הדרך ישנם אהבה גדולה שמולידה ילדים לחר מכן ישנם משברים בחיי הנישואים , מגיע זמן שהזוג מחליט להתגרש וכל האהבה שהייתה הופכת לסכסוך ותוקפנות , הילד חוווה שזה אשמתו ולכן הוא "יקח צד בשביל ברוגע הנפשי שלו . הדבר הכי חשוב פה כשזוג מתגרש .הימנעו כמה שאפשר מסכסוכים על גב הילדים. הילדים צריכים אותכם בשעת משבר כה גדול בחייהם . התא המשפחתי הוא המקום המועודף להתפתחות הילד - שם הוא מוגן ואהוב וזה לא משנה איזה תא משפחתי, שני בתים יציבים זה התא משפחתי של הילדים

עוד 15 ימים לכנס ואואו זה ממש קרוב . אם עוד לא

נרשמתם אתם מוזמנים להירשם .

שאלו אותי איפה הייתי בזמן האחרון ? הינה התשובה .. התרגשות אוחזת

בי במלא העוצמה, עבודה ארוכה עם הרבה סערות בדרך. הכל התחיל משיחה עם קולגה שם נזרע הרעיון הראשוני ומשם הכל התגלגל לכנס ראשון מסוגו למטפלים/ת ומנחי/ת הורים . מטרת הכנס להעלות למודעות את המורכבות שיש בגירושין ולתת מענה נכון להורים שבתהליך גירושין או אחרי הגירושין הבנתי כמה הנושא הגירושין נוכח בקליניקה של מנחי/ת הורים, התמודדות מורכבות יותר כאשר הבית חווה טלטלה, ההורים נמצאים במצב ריגשי לא פשוט וכן הילדים חווים טלטלה ריגשית. וכל זה מגיע לקליניקה וכאן יש תפקיד מאוד חשוב למטפלים ומנחי/ת ההורים לתת מענה להורים ולכן חשוב להעמיק את הידע בנושא. קיבצתי מטפלים ומנחי/הורים שעוסקים רבות בתחום הגירושין בפן הריגשי של ההורים והילדים להעמיק בסוגיה רגישה כל כך . אני בטוח שכנס זה יתן מענה משמעותי למטפלים/ת ומנחי/ת ירחיב את הידע ואת הכלים המקצועיים . אזזזזז ילה חברים להתחיל להירשם ... ולשתף .. הרשמה בתגובה הראשונה תודה רבה ל Irit Alon Lavi

מעגל חיי המשפחה מעגל חיי המשפחה מסביר את התהליכים שמשפחה עוברת

בכל מיני תקופות בחייה, מעגל משפחתי מספר את הסיפור המשפחתי . הבוגר הצעיר משפחה חדשה משפחה עם ילדים קטנים משפחה עם מתבגרים משפחה "הקן מתרוקן " משפחה בגיל מאוחר. הבנת המעגל המשפחתי שופך אור על המשפחה . בני המשפחה צריכים להסתגל בכל מעבר לשינויים, כל בן משפחה מוצא את עצמו מסתגל בצורה שונה למעברים בין השלבים ואנו ההורים צריכים לשים לב לשינויים של בני המשפחה ולשינויים שלנו כהורים . קשיים לא פתורים בשלב זה או אחר, יכולים להוביל ל"סחיבת" דפוסים לא פונקציונאליים. בנקודות המעבר יכולים להתנקז לחצים. לדוגמא : משפחה עם מתבגרים ,המשימה של המתבגר להשיג אוטונמיה , ההורים צריכים לשנות את ההתנהגות שלהם ולתת לתהליך הנפרדות להגיע . כאשר יש קושי בתהליך הזה נוצר משבר משפחתי שכולם חווים אותו.

ישנם רגעים שאתה לא שם לב לתהליכים המתרחשים בחיים עד שפתאום

אתה רואה נקודת אור קטנה ועוד נקודת אור קטנה .. וקשה לנו לקבל את הנקודות האלו. ולאט לאט הנקודות הופכות להיות יצירה של כדורים קטנים... וכו'.. האמת שזה לא קורה בפתאומיות זה עבודה קשה מאוד. אנשים שואלים אותי ומתענייניים מתייעצים במה שאני עוסק , שאלות על הילדים שלהם על החיים וכו' . וזה נותן לי המון כדורים קטנים של אור . היום שאלה אותי אמא לילד בגיל 6 מה לדעתי הדרך הכי טובה לדבר עם הילדים שלנו ? השבתי לה שאני חושב שאחת הדרכים היעילות הם תוך כדי משהו תוך כדי משחק תוך כדי בישול תוך כדי

פרופ' שרה סמילנסקי : "ילדים שמדברים על מה שחווים, מסתגלים טוב

באופן משמעותי יותר מאשר ילדים שלא מדברים." מחקר- "הסתגלות הטובה למצבי חיים בלתי רצויים" מניח את זה פה .. אולי זה מובן מאליו, יגידו למה צריך לחקור דבר כזה ?? חשוב להבין שעיבוד של חוויות הוא דבר לא פשוט השתיקה לעיתים טובה אך במינון נכון , ילדים צריכים לדבר על מה שהם מרגישים . הורים צריכים לא לפחד לדבר עם הילדים על החוויה והרגשות שהם חווים גם אם יש סירוב מהילדים לדבר, צריך למצוא את הדרך הנכונה לאותו לילד ולכן חשוב ל"חקור" את האישיות של הילד כדי להגיע אליו בדרך המיוחדת לו. הילדים אינם שווים ולכל ילד יש אישיות מיוחדת משלו. איך מדברים רגשות ? איך נותנים תוקף לרגשות שלנו כהורים ושל הילדים ? חשוב להיות מודעים לעצמנו ולרגשות שאנו חווים וכך נדע לדבר עם הילדים שלנו על מה שהם מרגישים. בין הדברים החשובים שנעשיים בחדר הטיפול .אנו לומדים ביחד להבין את מה שאנו מרגישים וכך נדע לגשת לילדים

חג שמח מלא באור .. שנקצור את ההשקעות שלנו ונראה פירות