#אנורקסיה
אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה חמורה ומסוכנת, הגורמת לאובדן משקל
משמעותי ובמקרים קשים אף למוות. טיפול מוקדם הוא קריטי במקרה של אנורקסיה, שכן בחלוף השנים היא עלולה להפוך להפרעה כרונית.
אנורקסיה מאופיינת בעיקרה בעיסוק מתמיד במשקל ורצון כפייתי לשלוט בו, המלווה בעיוות מחשבתי, הערכה עצמית נמוכה ודימוי גוף משובש. המחלה נפוצה בעיקר בבנות, אך בשנים האחרונות ניכרת עליה במספר הבנים שלוקים בה, כאשר היחס בין החולים לחולות הוא כיום אחד לחמש. הסובלות מההפרעה – אשר מתפתחת לרוב בגיל ההתבגרות או אף מוקדם יותר – מתייחסות לגופן כסובל ממשקל עודף למרות שפעמים רבות הן מצויות בתת משקל, ומרעיבות את עצמן עד לקבלת מראה שדוף, כתוצאה מפחד בלתי נשלט מהשמנה.
חלק מהסובלות מאנורקסיה נרבוזה מאמצות הרגלים של צמצום, הכוללים דיאטות קיצוניות, צומות, ועיסוק אינטנסיבי בפעילות גופנית, ואילו אחרות פונות לשיטות התרוקנות כגון הקאה או שימוש בחומרים משלשלים.
כיצד תזהו אנורקסיה נרבוזה אצל הקרובות והקרובים אליכם?
– ירידה דרסטית במשקל בתוך זמן קצר
– הימנעות מאכילה בקרב חברים ובני משפחה, בתואנה שכבר אכלו
– חיתוך האוכל לפיסות קטנות, התעסקות מרובה במזון שבצלחת, ואכילה איטית במיוחד
– עיסוק מוגבר בגוף – שקילות תכופות, עמידה ממושכת מול המראה, ופעילות גופנית מוגברת
– אי סדרים במחזור החודשי עד להפסקתו כליל
– שינויים קיצוניים במצבי הרוח, התפרצויות זעם, דיכאון והפרעות בשינה
– עיסוק תמידי במזון ובקלוריות, בישול ואפיה מבלי לטעום את התוצרת
מהם הגורמים להתפתחות של אנורקסיה נרבוזה?
חשוב לזכור כי אין גורם אחד המוביל לאנורקסיה, וקיימים משתנים רבים שיכולים לגרום להתפתחותה, בין אם פסיכולוגיים, גנטיים, או חברתיים.
לדוגמה, אנורקסיה יכולה להיווצר אצל נערה שחשה לא אהובה, ומגייסת את האוכל כסוכן לשליטה בחייה. מדובר בזעקה לעזרה – אותה נערה זקוקה לתשומת לב מסביבתה הקרובה, ועל כן היא מורדת במוסד האכילה וכך דורשת שיבחינו בה. נערה אחרת תפנה לאנורקסיה כתגובה קיצונית להערה מרושעת שנזרקה לכיוונה בבית הספר, והקניטה אותה על משקלה.
הלחץ המאסיבי המופעל כיום על נערות ונשים ודורש מהם להתאים עצמן למודל יופי של רזון חולני, מדרדר נערות רבות לאנורקסיה הנובעת מתסכול על כך שאינן נראות כמו הנשים שמוצגות באמצעי התקשורת.
כיצד מטפלים באנורקסיה נרבוזה?
אנורקסיה נברוזה היא מחלה ברת טיפול, אולם היא מצריכה גישה ממוקדת, ליווי צמוד, התאמה רגישה של המטפלת עצמה, התמדה ושיתוף פעולה מצד המטופלת, ומעורבות של ההורים. מומלץ וחשוב לשלב בתהליך ליווי של תזונאית, ולעתים גם טיפול כימי – לאנורקסיה עצמה אין תרופה ייעודית, אך מכיוון שהמטופלות סובלות לרוב מדיכאון וחרדה, ניתן להקל על אלו באמצעות קבלת מרשם לתרופה מפסיכיאטר.
מטרת הטיפול היא השבת המטופלת למסלול חיים בריא בו תקבל את גופה כפי שהוא, תחזור למשקל תקין, ותשנה את תפיסתה העצמית. כל זאת יתאפשר לאחר שתבין מדוע פנתה לאנורקסיה, באיזה שלב החליטה להתנגד לצרכיה הבריאים ולדכא את יצר החיים, ומתי איבדה את המשמעות לחייה. חשוב שהמטופלת תבין שהאוכל משמש כטריגר לתחושה של שליטה, אך העיסוק בו למעשה מוביל להיעדרה המוחלט. בסוף התהליך תוכל המטופלת לקום מדי בוקר למציאות שנמצאת בשליטתה, לחיים שאין בהם שיפוט עצמי, להיכרות עצמית
