**עדכון על סיום מוצלח של ההליך המשפטי הממושך והמורכב ביותר שניהלתי
עד כה, ומסר על חשיבות הסבלנות של הלקוח כתנאי חשוב לעבודה יסודית ועקבית בדרך להשגת המטרה**
בקצרה: תביעה שהוגשה לפני שמונה שנים ובייצוגי בשם חברת ניקיון ואחזקה כנגד אדם פרטי, חברה מסחרית גדולה ושני בנקים, הסתיימה בניצחון גורף!! וזאת כאשר התביעה התקבלה לפני כשנה כנגד כלל הנתבעים (בחלקים שונים), והערעור של האדם הפרטי (שאותו ביקשו גם יתר בעלי הדין לדחות) נדחה לפני כחודשיים והפך לפני מס' ימים לחלוט.
תחושת ההישג היא אדירה לאור המורכבות העובדתית, הסוגיות המשפטיות המרובות שהיו על הפרק והאתגר המקצועי מול עורכי דין מהשורה הראשונה.
פסקי הדין הנחרצים, הן של בית משפט השלום והן של בית המשפט המחוזי, אינם חושפים ולו חלק קטן מהררי המסמכים, כתבי הדין, הבקשות, התצהירים, גילויי המסמכים, השאלונים, החקירות הנגדיות והסיכומים הארוכים (לפני החלת מגבלת המקום בתקנות) שהוגשו בתיק והובילו לתוצאה המיוחלת. אף על פי כן, לדידי נימוקי בתי המשפט העידו על חדות והבנה של עובדות התיק מבעד לרעשי הרקע הרבים שהושמעו באמצעות טיעונים שונים על ידי גורמים שונים.
אין אני מפנה בשלב זה למספרי ההליכים (שהינם פסקי דין בתיקים אזרחיים הפתוחים לציבור), אם כי אכתוב עליהם בקרוב במסגרת פרסום/פרסומים נפרד בסוגיות המקצועיות שנידונו במסגרתם (לרבות דיני שטרות, ביטול הגבלת סחירות של שיקים "למוטב בלבד", אחריות בנקים כלפי צדדי ג' שאינו לקוח, ורשלנות ביחס להוראות הפיקוח על הבנקים)
____________________________________________________________________
לפני שמונה שנים פגשנו לראשונה לקוח שסיפר לנו סיפור מטריד למדי.
הסיפור היה על מעילה גדולה (למעלה מחצי מיליון ₪) שבוצעה בשיקים של חברה מסחרית גדולה שהיו מיועדים להיפרע כהכנסות בחשבון החברה שלו בגין מתן שירותים שניתנו על ידי החברה שבבעלותו לחברה המסחרית הגדולה, אולם במקום זאת נפרעו אצל בעל עסק שמעולם לא פגש.
עיון בשיקים שאת העתקם השיג מתדפיסי הבנק של אותה חברה מסחרית גדולה, העידו כי בשיקים שהיו "למוטב בלבד" נעשו שינויים אסורים שהפכו אותם לסחירים, והם הוסבו לאותו צד ג' על ידי גורם בחברה.
אתם יכולים רק לדמיין כי הלקוח היה ב"שוק" מוחלט כאשר גילה מה אירע בגורל השיקים שמעולם לא עברו דרך החברה שבבעלותו, ובפגישת הייעוץ הראשונית הוא עדיין נראה בהלם ומתוסכל מאוד.
קצרה היריעה מלפרט את התנהלות ההליך הארוכה והמפותלת של ההליך במשך שבע שנים ממועד הגשת התביעה בבית משפט השלום, דרך פסק הדין לטובת הלקוח, ועד דחיית הערעור שהוגש כנגד פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי, אולם רק "המספרים היבשים" מעידים על המלחמה שבדרך לתוצאה הסופית – ארבעה נתבעים עיקריים, נתבע נוסף לצד מרבית הנתבעים העיקריים בשתי הודעות צד ג', שני דיוני קדם משפט בהפרש של שנה וחצי, ארבע שנים עד לסיום הליך גילוי המסמכים, שתי בקשות רשות ערעור למחוזי, שלושה דיוני הוכחות, 17 עדים, כ 10 שעות של חקירות נגדית ושנה של הגשות סיכומים, סיכומי תגובה וסיכומי תשובה.
בסוף הוכחנו את עילות התביעה כנגד כלל הנתבעים – מי שהסיט את הכנסות החברה לצד ג' ופעל שלא כדין (ונמצא חייב בעוולות כמפורט בפסק הדין) ומי שהתרשל ללא כוונת זדון (החברה המסחרית הגדולה ושני הבנקים) ותרם לכך שהסיטואציה דנן התאפשרה.
יודגש – רמת ההוכחה של מרמה במשפט האזרחי היא גבוהה מרמת ההוכחה הרגילה של מאזן ההסתברויות. הוכחתה ביחס למי שהסיט את הכנסות מרשתי דרשה עבודה מאומצת, מבלי לגרוע מהעבודה הרבה שנדרשה להוכיח רשלנות של יתר הגורמים המעורבים.
האם ה"צדק" נעשה? לדידי כן ובגדול, אבל זה היה בהרבה יזע ודמעות, בתנאים של חוסר וודאות למשך חודשים ואף שנים שבהם התיק היה "תקוע" בהליך המקדמי, ולטעמנו (וכפי שאף שכנענו את בית המשפט בסופו של דבר) מתוך מה שהיה נראה כמהלך מכוון "לייאש" את התובעת ולעכב ולסרבל את הבירור העובדתי.
ברם, וזה ראוי לשבח, מנהל התובעת היה אדם סבלני מאוד ולרוב עם הרבה שלוות נפש למרות הנסיבות המורכבות, והשכיל להביו כי על אף שהעובדות הראשוניות תומכות בעילות תביעתו, עדיין הדרך ארוכה מלהוכיחן כנדרש במשפט האזרחי, בוודאי לנוכח ההגנה המורכבת, ההליכים המקדמיים הארוכים, שילוב הנתבעים, והצורך בניהול הליך הוכחות נחוש בכדי להוכיח את טענותינו ולהפריך טענות נגדיות. הוא היה לקוח מצוין – גם שיתף פעולה בכל שלב שנדרש אך גם לא איבד סבלנות
מהניסיון שלי כיום, אני יודע לומר כי הטקטיקות של נתבעים מתוחכמים ונחושים המיוצגים על ידי באי כוח מנוסים מאפשרת להליכים להתמשך, וכי יש צורך בהרבה נחישות מצד תובעים להניח את היסודות העובדתיים והמשפטיים של תביעתם עקב בצד אגודל, ומצד שני, ולא פחות חשוב, את אורך הרוח והסבלנות להתקדם אט אט לעבר המטרה ולקבל בשלווה את העיכובים והמכשולים שהם מנת חלקם של תביעות כאלו.
ראוי עוד לציין – בהרבה מהתיקים המנוהלים בערכאות האזרחית, ניהול הליך חכם ותיאום ציפיות מול לקוח יכול להוביל לפשרה או גישור שמשמעותם הצלחה והימנעות מאפשרות של היגררות להליכים ממושכים ותחושת עיוות דין.
במילים אחרות – צדדים שמשכילים להידבר ולגשר על פעריהם, ככל והדבר אפשרי, יכולים לסייע רבות לפתרון סכסוכים, אולם בהיעדר רצון, יכולת או אפשרות לפשרה, צריך להיות מוכן לצלוח את "הסערה" של ההליך המשפטי עד סופו.
_____________________________________________________________________
ואני – התחלתי את התיק רווק, סיימתי נשוי + 2. זכור לי נקודות שונות במסגרת חיי ההליך, כולל עבודה לתוך הלילה, הגשת תגובות ובקשות בזו אחר זו, הגשה של לפני ערב ראש השנה, נסיעות לבתי המשפט בבית שמש ובירושלים, הליך מקדמי ארוך ומתיש ומאבק איתנים מול בא כוח חריף במיוחד בצד שכנגד ביחס להליכי גילוי מסמכים, שלעיתים חשבתי שלא ייגמר לעולם, התמודדות עם בקשות רשות ערעור למחוזי, הרגשת ההקלה הזמנית כאשר התקבלה ההחלטה שהתיק סוף סוף התקדם לעבר שלב ההוכחות, ההבנה כי עד הרגע האחרון יהיה ניסיונות למנוע משלב ההוכחות להתקיים, בירור "המוץ מהתבן" בעשרה הקלסרים (פלוס) שהיו לי סביב התיק, הכנות קדחתניות לקראת דיוני ההוכחות, המאבק בכותלי בית המשפט מול חמשה עורכי דין (לפחות) שכל אחד מהם איש מקצוע מהמעלה הראשונה בשלושה דיוני הוכחות ארוכים, סיכומים של לפני נסיעה לחו"ל לקראת הולדת בני הבכור, עבודה גם בחו"ל, סיכומים תשובה באמצע תקופת הקורונה, ההרגשה האדירה של קבלת פסק הדין וההפנמה שהעבודה הקשה, העובדות והטענות נפלו על אוזניים קשובות וחוכמה של בית המשפט, הכניסה לעובי הקורה של התיק מחדש בגין הערעור, העבודה הארוכה על התשובה לערעור, הדיון בערעור מול הרכב של שלושה שופטי מחוזי ששוב הראו בקיאות בחומר הרב שהוצג מולם.
______________________________________________________________________
ולסיכום – ובכל הצניעות - ייצגתי בתיק ליטיגציה הרבה לפני תחילת התיק הזה וגם בזמן שניהלתי את התיק הזה, אולם היום אני יודע לומר בפה מלא שאני (גם) ליטיגטור.
בתמונת האילוסטרציה – איך זה מרגיש לכתוב סיכומים עם כל הנספחים והפרוטוקולים של הדיונים מסביב :)
***האמור לעיל אינו מובא כתחליף לקבלת
