הודיה כהן מליחי

פעם היה לי נורא קל להתעצבן על סיטואציות ועל אנשים, האפשרות

היחידה הייתה להתנתק לגמרי- גם לנשום עמוק לא היה עוזר לי. עם הזמן הבנתי שהכעס או העצבים מתעוררים כי הם נוגעים בנקודות שמפריעות לי בעצמי או מחוויות שטלטלו אותי בעבר. ואז למדתי לשחרר. כשקורה לנו משהו או כשאנחנו צופים בסיטואציה מסוימת, עיבוד המידע בתת המודע מושפע מהאמונות שלנו, מהערכים שלנו, מחוויות וניסיון העבר שלנו- זו המפה שלנו. כלומר- הפרשנות נתונה לאדם, והיא לא באמת מה שקורה בשטח, כל אדם יחווה את אותו המצב באופן שונה, יזכור פרטים שונים, יושפע בצורה אחרת. אם נזכור את הפרט הזה נוכל להבין שכל אדם מונע מהמפה שלו, זו ששונה לחלוטין מהמפה שלנו, ולכן גם מתנהל בדרכים שונות מהדרך שלנו. למה זה חשוב? מודעות להנחת היסוד הזו תאפשר יותר חופש וחיבור בתקשורת הבין אישית, ראיית האחר, רוגע, שחרור מעימותים ואת היכולת לוותר על שיפוטיות, וכחנות וביקורת לאדם שמולי. אז לפני שאתן מגיבות, שנייה לפני שאנחנו באופן אינטואיטיבי ואימפולסיבי מחזירות לסביבה את דפוס ההתנהגות שהסיטואציה מעוררות בנו בצורה הכי טבעית שיש- תעצרו, תנשמו ותחשבו: מה מניע אותי להגיב ככה? לחשוב ככה? תתחילו לגלות כמה השטח שונה מאיך שאנחנו מעבדות אותו וכמה חופש ושלוה נרגיש כשנצליח לשחרר מדפוסים ישנים שלנו. אני מזמינה אותך לשתף, בתגובות או בפרטי, איפה זה פוגש אותך? הודיה כהן מליחי, NLP coach. #nlp #מציאות #אובייקטיביות #סובייקטיביות #מציאותחדשה #דפוסחשיבה #דפוסחשיבהמתפתח #פסיכולוגיהחיובית #הנחותיסוד #הנחותיסודשלהnlp

׳כישלון׳ הוא תווית שאנחנו בוחרים לתת לתוצאות בתחומים שונים בחיים, אם

נבחר להחליף את התווית הזו באחרת כמו ״הזדמנות״, ״למידה״ או ״משוב לעשייה״ נוכל להסתכל על הסיטואציה באופן חיובי, להסיק

״חייביזם״ מתייחס לכל מושג של הכרח כמו אני חייבת, צריכה, מוכרחה,

אמורה. הוא חלק מעיוותי חשיבה שגורמים לנו לראות את העולם בדפוס שלילי, השימוש בשפה של ״חייביזם״ באופן אוטומטי מביא אותנו לפעולות יומיומיות עם פחות מוטיבציה ורצון לעשייה- כאילו מכריחים אותנו לעשות, כי חייב. למשל: ״אני חייבת את החולצה מזארה״ ״אני צריכה לנקות את הבית״ ״אסור לי לאכול פחמימות״ במציאות יש שלוש חובות: חובת הטבע, חובת המוסר וחובת החוק. מעבר לזה, אין חובה שאם לא תקיימו תקבלו מאסר או תסתכנו במוות. נסו לאתר את השימוש במושגים של ״חייביזם״ ולהחליף אותם במילים; ״אני רוצה״, ״כדאי לי״, ״ בא לי״ כי… למה? - כי את לא חייבת את החולצה מזארה, בא לך אותה בארון כי היא יפה. - כי את לא צריכה לנקות את הבית, את רוצה לנקות כדי לחיות בבית נקי. - כי זה לא שאסור לך פחמימות, זה גורם לך להרגיש טוב יותר, פחות נפוחה או יותר נינוחה. השתדלו לתקן את השפה שלכן עד שתהפוך להרגל, שימו לב איך השינוי בשפה

הנטייה שלנו היא לחשוב שהמחשבות שלנו נוצרות על ידי הרגשות, משהו

קורה במציאות- מתעורר בנו רגש- הרגש הופך למחשבה. אבל ההיפך הוא הנכון: המחשבות שלנו יוצרות את הרגש שאנחנו מרגישים. אם תתחילו לנתח סיטואציות בחיים שלכם מתוך מודעות לעובדה הזו תופתעו לגלות שהיא נכונה. כשמישהי אומרת לי מילה לא במקום אני מתעצבנת כי אני חושבת שהיא חוצפנית- המחשבה שלי קודמת להרגשה, המחשבה מניעה את ההרגשה. למה זה חשוב? כי מחשבה אכן יוצרת מציאות, איך שנתפוש את הדברים (התנהגות ומחשבה) כך הם יגרמו לנו להרגיש, זו החשיבות של חשיבה חיובית ודפוס חשיבה מתפתח! אז גם כשעולים בכן/בכם רגשות שליליים, קבלו אותם באופן חיובי, תכילו אותם, תראו איך כשאנחנו מקבלים ולא מתנגדים או נבהלים מהמצב- מהר מאוד השלילי מפנה

כל אחד מאיתנו צובר חוויות על גבי חוויות שמעוררות רגש ותגובה

בהתאם לאיך שחווינו את הסיטואציה. כל זיכרון נצרב במודע ובתת המודע ומעצב אותנו בהתאם לחוויות העבר שלנו, כל אדם רואה את העולם ומעבד את הסביבה האובייקטיבית באופן סובייקטיבי- ובהישענות על התפיסה שלו את המציאות. לפעמים אנחנו כל כך בתוך הסיטואציה שאין לנו את היכולת להסתכל מבחוץ ולפרש את המצב באופן נייטרלי, כך עולות מגננות והתנגדויות ובין היתר גם כשלים במערכות היחסים שלנו עם הסביבה. קרה לכם שאמרתם לצד השני ״אתה לא מבין אותי!״ או ״איך את לא רואה שאת פוגעת בי?״, אולי אפילו ״את ממש אבל ממש טועה״. כל אלו הן תגובות רגשיות, זה נכון להרגיש אותן אך הן לא בהכרח נכונות. כמה פעמים הרגשתם שלא משנה כמה אתם מסבירים האדם שמולכם פשוט לא קולט? שלא משנה מה, אתם פשוט לא מדברים באותה השפה? לא רואים את הדברים באותה עין? הציפייה שלנו היא שהצד השני ישתנה, שהאחר יפקח את עיניו, אבל אם נצליח לשנות את דפוס החשיבה שלנו ואת הצורה בה אנו מפרשים את המציאות- נוכל לחסוך מעצמנו

כמו שהבטחתי - שני טיפים פשוטים שאפשר להתחיל ליישם כבר מעכשיו!

1. כניסה לפרופורציות נכון, הרבה פעמים כשאנחנו מקבלים תגובה שלילית או אפילו משפט שפוגע לנו בדיוק בנקודה הרגישה, קשה מאוד לעצור ולחשוב בהיגיון. אימון על השאלות הבאות ושאלות בנוסח דומה יעזור לכם להכיל את התגובה הרגשית שמתעוררת בכם ובמקביל להבין שהכל בסדר ודעה אבייקטיבית של אדם אחר לא הופכת אותי לפרי המחשבה שלו. את עדיין יכולה, את עדיין טובה, את עדיין חזקה! 2. תיעוד הצלחות אולי זה נשמע מתיש וטרחני אבל לטווח הרחוק יש לזה השפעות חזקות על התפיסה העצמית שלנו (!!), אז קחו מחברת או אפילו יומן וכתבו בכל יום 5 הצלחות. אם אתם מתקשים למצוא הצלחות מהיום, תמיד אפשר לכתוב הצלחות מהעבר- הכי חשוב, שתמיד יהיו כאלה שלא כתבתם קודם לכן. כתיבת ההצלחות היא מיומנות מאתגרת, למה? כי אנחנו בדרך כלל רגילים להתמקד ברע. מנסים את הטיפים ומרגישים שקצת קשה לבד? אני מזמינה אתכם לתהליך של אימון וליווי אישי לשינוי דפוס החשיבה

מאז ומתמיד נתתי לאחרים להעריך אותי, הרבה פעמים ניסיתי לרצות

אחרים ולהיות בסדר עם כולם כדי שלא יחשבו שאני פחות ממה שאני רוצה שיחשבו. מפה גם הפכתי לפרפקציוניסטית, הרצון הזה לעשות הכל על הצד הטוב ביותר, לקחת שליטה ואחריות כי אני סומכת רק על עצמי, כדי שבטעות משהו לא יצא בדיוק כמו שצריך. אז מה קרה בדרך? גיליתי שלא משנה כמה אנסה, יש אנשים שזה עדיין לא יהיה מספיק טוב בשבילם ושם הבנתי- יש דברים שלא תלויים בי. אני לא מציירת תמונה ורודה, גם כשאנחנו מודעים ליכולות שלנו פידבק שלילי יכול לגרום לנו להרגיש הכי נמוך, שאנחנו לא טובים מספיק או שאין לנו יכולת. אבל, ויש אבל גדול, תגובות הסביבה יחלחלו לתחושת המסוגלות שלנו רק אם ניתן להם, אחרי תהליך שלימד אותי מה הכלים להתמודד עם תחושת חוסר ערך מאוד חזקה, בא לי להעביר את זה הלאה! אז בפוסט הבא אשתף אתכם בשני