ללדת בלי אפידורל. זה תלוי בהמון גורמים. חשוב לזכור לא להיכנס
לחוויה הזו כשהחלטת מראש בדיוק מה יקרה. ליוויתי לאחרונה אישה מהממת, שבכל פגישה שאלה את ה-שאלה. איך שורדים את זה? אני אמרתי (והזכרתי ואמרתי שוב) שהסטייט אוף מיינד הוא לא ״לשרוד״.
תרגלנו נשימות, דיברנו על תנועתיות, היא ובן הזוג החמוד שלה שלחו לי תמונות של כדורי פיזיו כדי לבחור את הכדור המושלם - ואני המשכתי לחזק את המחשבה וההבנה שאנחנו מגיעות בראש פתוח.
בלילה, כשהתחילו הצירים, דיברנו והזכרתי להם את מה שהצעתי - דמיון מודרך, נשימות ולקבל באהבה את מה שקורה.
בבוקר כבר נפגשנו בבית החולים, ואחרי כמה שעות נכנסנו לחדר הלידה. שם עשינו המווון תנועה, מדיטציה, מקלחות, טנס וצחוקים. השילוב של לנסות הכל, ולזכור שהיא באה להכל בראש פתוח- עזר לנו וקידם את הלידה בקצב מרשים. היא ובן הזוג לא הפסיקו לייצר אוקסיטוצין,ֶ אני הייתי שם כדי לתמוך ולהזכיר שהיא מלכה, ושהיא יכולה לעשות הכל.
אז בעצם - לא שורדים. הכנה מראש ונסיבות רפואיות ופיזיות מאפשרות הן שיעזרו לך ללדת בלי
