מירית מחאני

Inbal Marmari :צילום

מגיעה בשלישי הקרוב (28.11.23) אליכם תושבי פתח תקווה היקרים, להרצאה בזום

בנושא: הורות בצל המלחמה - בהרצאה נדבר על נושאים הקשורים לתקופה הנוכחית: איך להתמודד עם הילדים בתקופה הזאת, איך לתווך להם את מה שקורה ואת הרגשות המציפים גם את הילדים וגם אתכם הורים יקרים. נדון במגוון רגרסיות שיכולות לקרות בגלל המצב - נבין קצת למה הן קורות ואיך מתמודדים איתן. נדבר גם על טשטוש גבולות - מה קורה כשהילדים בוחנים גבולות ואנחנו מאבדים עשתונות ועוד כלים וטיפים להתמודדות עם המצב. בסוף ההרצאה

וואווווו איזה אחה"צ מדהיםם היה אתמול ביום שמוקדש כולו לילדי הדרום

המפונים 💛 של כייף, צחוק, פעילויות יצירה, ריקוד תיפוף,השתוללות, פינוקים ומתנות, שמילאו את הילדים בשמחה. ההרתמות הייתה מדהימה, תודה לכל מי שתרם ולמתנדבים שהגיעו לקחת חלק ביום המרגש הזה, למשפחה ולחברים שלי ולכל אותם אנשים שזכיתי להכיר בפעם הראשונה אתמול שכל מה שרצו זה לשמח את הילדים - פשוט מחמם את הלב🙏 דניאל ונאור Daniel Malca Naor Malca כל זה התחיל בזכותכם - תודה שזיכיתם אותי לקחת חלק בדבר המדהים שקרה אתמול💛 רומי שותפתי לפשע 🤗 Romi Rauch Malachi ועוד רבים וטובים שבלעדיהם זה לא היה קורה. ולמי שרצה להגיע ולצערי לא הצליח - אל דאגה

זמן מסכים כשמסביבנו מתנהלת מלחמה: בואו ננרמל קצת את התופעה

של זמני מסך במיוחד בזמן מלחמה. גם אנחנו צמודים למסך מאותו יום שבת ערור שהתעוררנו כולנו למציאות חדשה, רוצים לדעת מה קורה בזמן אמת וניזונים המון מהחדשות. זה נותן לנו תחושת בטחון וידיעה שאנחנו בעניינים וגם מתוך דאגה למשפחות, לחטופים ולחיילים. והילדים? יושבים כל היום מול המסך ולנו לא תמיד מתחשק להיות צוות הווי ובידור, אנחנו גם לא פנויים לזה נפשית ומצד שני אנחנו מפחדים שהם יתמכרו למסך ומתעצבנים כשהם כל כולם שקועים בזה ולא מרימים את הראש אפילו לא לרגע כשאנחנו מבקשים. אז מה אפשר לעשות: 👈🏻 לילדים בגיל בית ספר יש סדר יום לימודים בזום וכאלה שכבר חזרו לשיגרה פיזית - הגדירו כי זו חובה מבחינתכם להצטרף ללימודים מרחוק, כיוון שאנחנו רוצים להחזיר אותם לשגרת לימודים. ילדים בגילאים קטנים יותר ניתן למצוא חומרי לימוד באתרים שונים המותאמים להם ולרמה שלהם ולהקצות למשל שעתיים של למידה מותאמת במסך. 👈🏻 זמן חופשי למסכים - הגדירו אותו מראש ועדכנו אותם מהם אותם זמנים. עם הגדולים אפשר לשבת ביחד ולסכם על זמנים מוגדרים. בזמן הזה הם יכולים לשחק באייפד/טאבלט, לגלוש, לראות ביו טיוב, לראות סדרות או סרט לבחירתם. כשזמן המסכים מסתיים אתם תודיעו להם רבע שעה לפני כדי שיוכלו להכין עצמם לכיבוי. 👈🏻 זמן מסך עם חברים - הילדים נמצאים בבית ולא פוגשים את חבריהם ואלה שחזרו לבית הספר והגנים גם פה מדובר רק בכמה שעות. אפשרו להם אם ירצו להיפגש או לדבר עם החברים בטלפון בשיחת וידאו או במחשב כדי לשמור על קשר גם כאן הגדירו זמנים לכך. נכון המסכים עוזרים לנו המון, כולנו משתמשים בהם גם אני והילדים שלי😊... אבל כמו שילדים זקוקים לגבולות וחוקים ברורים במיליון נושאים אחרים, גם בזמן המסכים הם זקוקים לאותם גבולות, למישהו שיוציא אותם מהמסך גם אם זה נראה קרב אבוד. לכן עשו זאת ביחד איתם, אל תפתיעו אותם, תסכמו ביחד על זמנים שמותאמים לכולם ושהם סבירים עבורכם הורים יקרים. כשזמן המסך מסתיים, למדו אותם לשחק ביחד, להעסיק עצמם בדברים אחרים ולפתח את היצירתיות. וגם לנו לא תזיק קצת הפוגה מהמסמכים, להתנתק קצת ולהנות מזמן שגרה

אתמול לקחתי חלק במערך מדהים של אנשים שפשוט רצו לעזור בלי

שום תמורה, רק לעשות טוב לחיילים ולמשפחות הדרום. חזרתי הביתה מרוגשת הוצאנו מספר רכבים מלאים לחיילים שלנו והאושר שלהם היה גדול! הם כל כך הודו לכם על התרומות 🙏🏻 לצערי עדיין חסר הרבה ציוד ואוכל ואנחנו מקבלים כל הזמן פניות לעזרה מהשטח. אשמח אם תוכלו להעביר את ההודעה הלאה לתרומות אנחנו צריכים אתכם עכשיו יותר מתמיד 🙏🏻 תודה רבה השימוש ב-PayBox חינם! מחכים לך בקבוצת "אוכל לחיילים שלנו ❤️", לחיצה להצטרפות לקבוצה: https://payboxapp.page.link/FUfyNy5SJ5YkmiPN6 ניתן גם בביט למספר 0544-224002 ממשיכים בעשייה שעות האיסוף ממחל 16 ת״א. 10:00-16:00 לינק להצטרפות לקבוצה : https://chat.whatsapp.com/IR0BwS4nNDq3QK7ypGYOW7 רשימת ציוד: חטיפי אנרגיה שוקולד נוטלה בייגלה ביסלי

חג סוכות: מאז שהייתי ילדה אהבתי את החג הזה: הישיבה בסוכה כולם

מכינים מטעמים, רצנו והשתוללנו למטה, עלינו וירדנו עם אוכל לסוכה, היינו אחראים על קישוטים וכמובן חופש ארוך:)... אז למי מכם שאוהב את החג הזה כמוני וקצת נזכר בילדות - ממליצה לכם להמשיך את המסורת, לספר לילדים שלכם על החג, למה יושבים בסוכה, מהם המנהגים של החג ואיך אתם בתור ילדים חוויתם אותו - ילדים אוהבים לשמוע אותנו מספרים ויותר מכל אוהבים לשמוע מאיתנו על חוויות ילדות (כי בעיניים שלהם אנחנו מבוגרים😉): "מה באמת אמא?" "כן באמת גם אנחנו היינו ילדים"🥰 נצלו את החג לחוויות משפחתיות, טיולים, ישיבה בסוכה ויצירת קישוטים (אם יש לכם סוכה או למישהו מהמשפחה), ספרו לילדים ושתפו אותם והסכימו קצת לחזור להיות ילדים בעצמכם, עם מעט יציאה מהשיגרה כי בחופש

מאבקי כוחות עם הילדים - מתיש??? בטוחה שכן... אז איך אפשר למזער

אותם

וואו איזו שנה זאת הייתה - שנה של התפתחות, למידה, עוד

משפחות מיוחדות והורים מדהימים שעשו שינויים מטורפים וקיבלו ממני כלים לדרך מנצחת💪 מאחלת לכולכם שנה של בריאות וצמיחה, הגשמת משאלות ויעדים. שנה של סובלנות, הכלה ואהבה ללא תנאים. 🥰 תזכרו שהילדים שלנו הם רק ילדים ומה

כולנו יודעים שהמוצץ זה המרגיע הלאומי, הוא עוזר במצבי חולי, בכי

והוא הופך עם השנים לחבר הכי טוב של הילדים שלנו ועוזר להם לווסת את עצמם. גם מאיה שלי הייתה "מכורה" אליו ולעוד 4 אחרים שהיו צמודים אליה. אז איך עושים את

1.9 - שנה חדשה מלאה בדברים חדשים וטובים תהנו מהדרך אהובים

איך נחזיר את הילדים לשיגרה של סדר יום ושינה לקראת תחילת

השנה: ממש עוד שבועיים זה קורה - החופש

כניסה לגן עירייה: הרבה חששות לקטנטנים, שמועות ששמענו על גני עירייה כמקומות

מפחידים לילדים, שאלות כמו איך הוא יסתגל הוא קטן מידי, מה יהיה עם השנת צהריים?, ועוד הרבה מחשבות... אז לקראת ה- 1 בספטמבר, אספתי כמה טיפים שיעזרו לכם לעבור את הכניסה של

קשיים בגמילה מחיתולים: אז החופש הגדול זה זמן שרוב ההורים מנסים

לגמול את ילדיהם. אני מקבלת המון שיחות על איך עושים? למה זה לא עובד? למה יש רגרסיה? הוא לא מקשיב לי ועושה בכוונה. אז בואו נשפוך

חזרנו מחופשה בחו"ל עם הילדים ואני חזרתי עם מסקנות: הקיץ זאת

העונה שבה אנחנו מחפשים אטרקציות שונות ורוצים לגוון כדי שלילדים לא יהיה משעמם, או רק כדי לנשום רגע של ביחד אחר, "זמן איכות", צבירת חוויות. הבעיה מתחילה בפער שבין הטיול שתכננו ורצינו לחוות: הרגוע, עם התמונות הפוטוגניות, לבין מה שקורה במציאות- הילדים שפכו את השוקו בחדר אוכל, צעקו ובכו במסדרונות, חטפו אחד לשני את האייפד ולא

כולנו מפחדים מהחופש גדול: " מי יהיה איתם כשאני בעבודה", "הם

ישתעממו וכל היום יריבו לי בבית", "מה אני עושה עם השינה הכל יתהפך", " איך לעזאזל אני מעסיקה אותם חודשיים בלי לבזבז ים של כסף", "אני כבר רואה את זה הוא כל היום יהיה במסך". מכירים את המחשבות האלה? אני בטוחה שכן... אז בואו נראה איך אפשר

אני מול החברים שלי: הורים מדברים איתי הרבה על הילד/ה שלהם בהקשר

של חברים בין אם זה בגן או בבית הספר: "הוא לא נתן לי לשחק", "היא מעצבנת אותי רק היא מחליטה במה משחקים", "כולם משחקים תופסת בהפסקה ולי לא בא", "אני רוצה שכולם ישחקו במה שאני רוצה והרוב אמר שהם לא רוצים". "לא רציתי להישאר לבד אז שיחקתי איתם". חברות היא ממש צורך קיומי של כל אדם. האדם זקוק לחברה כדי להתקיים. והצורך להרגיש שייך הוא ממש צורך קיומי. ילדים צריכים ילדים אחרים - מולם, איתם, באמצעותם, ולפעמים על חשבונם - רק ככה הם ילמדו שיעורים חברתיים מהם. במשך הזמן הם זוכים - להיות לפעמים שולטים, להיות נחותים, ללמוד לשתף פעולה, לקבל החלטות או לזרום כי הפעם החבר בחר. אבל - האם זה תמיד יהיה על חשבוני? האם אני נגרר רק כדי להיות שייך? האם כשתורי להחליט מקשיבים לי? גם הבית הוא שדה אימונים חשוב בתחום החברתי, ודרך אינטראקציה עם האחים שלהם הילדים יודעים להתמודד/ לא להתמודד עם מגוון של סיטואציות, שאיתם יתמודדו גם במסגרות. כשהילד או הילדה שלנו משתפים אותנו על חוויות לא נעימות שקרו להם עם החברים, מיד זה מעורר אצלנו משהו בבטן הרכה והאינסטינקט שלנו הוא לתת פתרונות או עצות שלא תמיד תואמים את מה שבאמת קרה. אז איך אנחנו יכולים ללמד את ילדנו איך להתנהל בצורה טובה מול החברים שלהם? 1. נתחיל קודם כל בבית - ונהיה מודל עבורם- הילדים שלנו לומדים מאיתנו כל יום. הם רואים וחווים איך אנחנו מתנהלים ביחסים עם חברים, כמה אנחנו נפגשים עם חברים, מזמינים אלינו הביתה, השיח שלנו בינינו על החברים. ופה הם מסיקים מסקנות ולוקחים את זה למקום שלהם. אז בואו נתחיל לשים לב למה אנחנו אומרים על חברים שלנו (בטח מולם) ונזכור שהלמידה הכי טובה היא מה שהם שומעים מאיתנו. 2. נמשיך בבית עם שיח על ערך האדם נלמד אותם איך להתנהל קודם כל בתוך הבית, מול האחים שלהם, איך להתייחס בצורה שווה לצרכים ולרצונות שלהם ושל בני הבית. נלמד אותם שיתופי פעולה, הסכמים שמותאמים לכולם בלי להשתמש בכח או בכפייה. אז נכון, כאשר הם יהיו בחוץ יהיו ילדים שלא ינהגו כמותם - אבל זוהי בהחלט למידה משמעותית על המקום שבו אני רוצה להיות. 3. נקשיב להם הם חוזרים הביתה מהמסגרות ומשתפים אותנו בחוויות שלהם. בואו נהיה אוזן קשבת בלי למהר לתת פתרונות מהבטן הרכה שלנו, או מהפחד שלנו שהוא יהפוך לנגרר או שהיא תהפוך לכוחנית. קחו בחשבון שמה שהם חוו זה שלהם בלבד. אתם יכולים להביע אמפתיה אם הם נעלבו או מישהו לקח להם או לא שיתפו אותם: " זה באמת לא נעים". הכילו אותם והבינו לליבם. ואם בכל זאת בא לכם לתת פתרון - לפני שאתם נותנים אותו, תשאלו אותם מה הם עשו? או מה יכלו לעשות אחרת באותה סיטואציה ואם יגידו שהם לא יודעים תשאלו אותם אם ירצו לשמוע את דעתכם. 4. לא להתערב להם ביחסים ההתמודדות של ילדכם עם מחלוקות בינם לבין החברים היא שלהם ולא שלכם (מדגישה את זה שוב). אל תנסו להתערב, לדבר במקומם וללא הסכמתם. כי לפעמים כשאנחנו ממהרים להתערב מתוך אימפולסיביות או צורך להגן עליהם, הם כבר מזמן שכחו ואותו הילד או הילדה שאיתם היו מחלוקות היום חזר להיות החבר הטוב ביותר. אז השתמשו בכח ההורי שלכם לאפשר להם ללמוד ולרכוש את דרכי ההתבוננו והפרשנות

איזה כייף לפתוח את הבוקר עם אמהות ותינוקות מהממים ולתת כלים