מתוך כתבה שלי
שפורסמה במגזין
של ד"ר טלי סיני
מגזין אסטרולוגי פסיכותרפי
מהו התקף חרדה
וכיצד מתמודדים איתו?
כולנו חשים חרדה לפעמים וטוב שכך. מטרתה של תחושת החרדה להגן עלינו מפני איום - החרדה עוזרת לנו לזהות איום, להתמקד בו ולגייס אנרגיה ומשאבים כדי להתמודד עמו.
התהליך מערב היבטים שונים: מבחינה קוגניטיבית אנו מתמקדים בגורם המאיים עלינו ומנתחים את האפשרויות המסוכנות שהוא מעמיד בפנינו. מבחינה גופנית התגובה מתבטאת בדופק מהיר, נשימה שטחית, עלייה בחום הגוף, כיווץ שרירים ושינוי ההתנהגות. אנו חשים דחפים לפעול בדרך שתפסיק את הגורם המאיים - כמו תקיפה או בריחה - וכשאין לנו ברירה ואנו נאלצים להישאר במקומנו ולחכות בעמידה עצבנית, לעתים הדבר מלווה ברעידות או אפילו בטיקים.
בדרך כלל, מערכת ההגנה הזו מסייעת לנו, אך לעתים היא מופעלת גם בזמנים לא מתאימים, קצת כמו אזעקת הרכב שפועלת בגלל חתול שקפץ על מכסה המנוע. לפעמים אנו מפרשים אירועים מסוימים כמאיימים, על אף שאינם כאלו, ואז האזעקה של הגוף מתחילה לפעול.
מערכת האזעקה של הגוף מופעלת כאשר אנו תופסים גורם שעומד מולנו כמאיים, אך לעיתים המתח שקיים במערכת האזעקה עצמה, הוא הגורם המאיים. זוהי הבעיה המרכזית בהפרעת פאניקה. התקפי הפאניקה מאופיינים בתחושת חוסר נוחות ופחד בעקבות פעילות מערכת האזעקה של הגוף, והדאגה העיקרית של האדם הסובל היא שהתחושות לא ייפסקו וימשיכו לחזור על עצמן. כשאדם מרגיש שתגובות החרדה תוקפות אותו ללא היגיון וללא שליטה, הוא עלול לתת להן פירושים קיצוניים כמו "אני משתגע", "אני הולך למות" או "אני לא שולט בעצמי".
מדוע מתרחשים התקפי חרדה?
התקפי פאניקה מתרחשים כאשר האדם תופס את התחושות הגופניות שלו כמסוכנות ומפרש אותן כדבר שעלול להוביל אותו לאסון נוראי. הפירוש הקטסטרופאלי מביא להחמרת התסמינים הגופניים אשר גם אותם הוא מפרש כמובילים לאסון - ואף בוודאות ובעצימות גבוהה יותר. המעגל הולך ומתחזק עד להתפרצות של התקף פאניקה מלא.
ההסבר המשפחתי להתקפי חרדה
למחצית מהאנשים הסובלים מההפרעה יש קרוב משפחה שסובל או סבל מהפרעת פאניקה. למי שיש במשפחתו קרוב מדרגה ראשונה הסובל מהפרעת פאניקה יש סיכוי גבוה פי חמישה לסבול מהפרעה דומה בעצמו, בהשוואה לאנשים ללא רקע משפחתי כזה.
ההסבר הביולוגי להתקפי חרדה
אחד ההסברים הביולוגים הוא שעלייה או ירידה ברמות של נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) במוח יכולות להשפיע על הופעתם של התקפי פאניקה. מחקרים הראו ששימוש בתרופות שהעלו את זמינותם של אותם נוירוטרנסמיטורים במוח הביאו להפחתת התקפי הפאניקה. וגם להפך, תרופות שצמצמו את זמינותם במוח הגבירו את התקפי הפאניקה. הנוירוטרנסמיטורים שנמצאו קשורים להתקפי פאניקה הם נורופנפרין, סרוטונין ו-GABA.
בעיות בריאותיות – לפעמים התקף החרדה הראשון מתרחש בתגובה לחוויה קשה או לא מוכרת שעובר הגוף. לדוגמה, וירוס המוביל לכאבי בטן וסחרחורות, ירידה ברמות הסוכר בגוף ותחושת עילפון ואפילו צריכה עודפת של קפאין יכולה להוביל להתקף חרדה. כל אלו דוגמאות לטריגרים המובילים לתחושה גופנית לא נעימה, כואבת ובעיקר לא מובנת ומפחידה. התחושות הגופניות יחד עם חוסר הודאות מובילות להתפרצות התקף החרדה, אשר בתורו יעצים ויחמיר את התגובות הגופניות הראשוניות.
סטרס – אירועי דחק כגון מלחמה וגם כאלו בהם לא קיים איום מיידי על החיים כמו: מבחן, ראיון עבודה, הרצאה, לעמוד בפקק ולאחר. כל אלו וגם אירועים הנחשבים לחיוביים כגון: חתונה, היריון ולידה, קידום בעבודה וקבלה לאוניברסיטה יוקרתית, יכולים להוות טריגר להתקף חרדה.
קשיים רגשיים – התקפי חרדה יכולים להתעורר בתגובה לתגובות רגשיות עוצמתיות אותן מנסים "לשים בצד". צער, בדידות, אכזבה, דאגה - כאשר מושקע מאמץ, מודע או לא מודע להתעלם מהם - יכולים לבוא לידי ביטוי כתסמינים גופניים כמו כאב, מתח בשרירים וקוצר נשימה ובהמשך גם לעורר התקף חרדה.
ללא כל סיבה – לפעמים התקף החרדה מופיע בזמן ובמקום האחרונים בהם יכולנו לצפות לו: בחופשה, עם היציאה לפנסיה או לאחר ההחלמה מהמחלה - כשמסתיימים הקרבות. חשוב להכיר כי הנפש שלנו ומנגנוני ההגנה שלה מורכבים מאוד. איומים ודחק יכולים להיות לא מורגשים כי אנו עסוקים מידי מלהבחין בהם או שישנה הבנה ברמה לא-מודעת, שאם נבחין בהם התפקוד שלנו יפגע. במצבים כאלו דווקא כשרמת המתח יורדת, יכול האדם להתפנות או להוריד הגנות ולשים לב למה שעובר ועבר עליו.
מהם התסמינים של התקף חרדה?
התקפי החרדה מאופיינים בתגובת פחד מיידית ומפתיעה המפעילה בעצימות גבוהה את הגוף ועל כן גם אינה נמשכת זמן רב. לרוב היא מגיעה לשיאה לאחר 5-10 דקות וחולפת לגמרי לאחר עד 20-40 דקות. הפעילות העוצמתית של הגוף בזמן התקף חרדה מגבילה את משכה, מאותה סיבה שאדם לא יכול לרוץ בשיא המהירות לאורך זמן. הגוף חייב להאט את פעילותו, ובהתאמה התקף החרדה נרגע וחולף
התסמינים שמאפיינים התקף חרדה הם:
דפיקות לב מהירות
הזעה
רעד
תחושה של קוצר נשימה
הרגשה שהולכים להיחנק
תחושה של חוסר נוחות או כאב בחזה
בחילות או "בטן עצבנית"
תחושה של סחרחורת, חוסר יציבות, "לא בפוקוס" או "עומד להתעלף"
צמרמורות או תחושה שחום הגוף עולה
חוסר תחושה בגוף או "נמלולים"
תחושה שמה שקורה אינו מציאותי או שקורה למישהו אחר
פחד מלאבד שליטה או "להשתגע"
פחד למות
לאחר התקף החרדה ניתן להבחין בדאגה מתמשכת וחשש פן התקף החרדה יחזור. ובהתאמה ניתן להצביע על שינויים התנהגותיים שתפקידם למנוע את הישנות התקף החרדה (כמו הימנעות ממצבים ומקומות היכולים, לתפיסת המטופל, לעורר התקף נוסף).
כיצד ניתן להתגבר על התקף חרדה כשהוא מתרחש?
הבינו את החרדה. התקפי פאניקה אמנם מלווים בתחושות לא נעימות ובחוסר נוחות, אך הם אינם מסוכנים ואינם מעידים כי אנו "משתגעים" או "חסרי שליטה".
תקנו פרשנות לא נכונה. באופן אוטומטי אנו מפרשים כל עלייה בקצב הלב כסימן לסכנה, אך הפרשנות הזו היא חלק מהגורמים המעוררים עוד יותר את התקף הפאניקה. עלינו להגדיר את התחושות הגופניות שלנו בצורה שמתאימה לנסיבות שבהן אנחנו נמצאים ובהסברים מתאימים כמו "הדופק עולה כי הלכתי מהר", "אני מרגיש את פעימות הלב כי אני מתרגש" או "דפיקות הלב חזקות מכיוון שאני מתמקד בהן כרגע", וכך לסייע לעצמנו להיחלץ ממעגל הפאניקה.
השתמשו באסטרטגיות הרגעה. מכיוון שלתגובות הגוף חלק מרכזי בהתקפי הפאניקה, נוכל להיעזר בטכניקות להרפיית שרירים או בתרגילי נשימה מהסרעפת כדי להתמודד עם ההתקף. ההרפיה תעזור להשיג תחושת שליטה על התגובות הגופניות המלוות להתקף פאניקה.
הביטו לפאניקה בעיניים. למרות שהרצון הראשוני שלנו הוא לברוח מהמצב שבו התרחש התקף הפאניקה או להימנע ממנו לעולם, חשוב שדווקא נישאר בסיטואציה ונתמודד איתה. אם נברח,
איך מתמודדים וכיצד ניתן למנוע התקפי חרדה?
הימנעו מעישון ושתו פחות קפה. חומרים מעוררים כמו סיגריות וקפה, וגם תרופות בעלות השפעה מעוררת, עלולים להגדיל את הסיכויים להתקף פאניקה בקרב אנשים שיש להם רגישות יתר.
בצעו פעילות גופנית באופן קבוע. התעמלות מסייעת להרגיע את הגוף. פריקת הדחק, היכרות עם תגובות הגוף והגברת השליטה עליהן, עוזרות להתמודד עם התקפי הפאניקה ולהפחית את תדירותם.
מומלץ להתחיל בתהליך טיפולי - כיום יש דרכי טיפול שהוכיחו עצמם מדעית כיעילות לטיפול בהפרעות החרדה והפאניקה. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) כולל אלמנטים של העברת מידע פסיכולוגי, הבנייה מחשבתית וניהול של תגובות החרדה באמצעות אימון וחשיפה.
בטיפול בגישה הפסיכותרפיסטית ניתן לשלב גישות מהרפואה המשלימה כמו דמיון מודרך.
אחת הגישות טיפול שתומכות בטיפול בהתקפי חרדה הם תמציות באך.
טיפול פרחי באך לחרדות, מבוסס על תמציות העשויות מפרחי באך - היתרון של טיפול בחרדות, כמו גם טיפול בדאגות ופחדים, המתבצע באמצעות פרחי באך, נובע בראש ובראשונה מההתאמה האישית של הטיפול למטופל. יתרון נוסף נובע מהעובדה שמדובר בטיפול טבעי, כך שאין צורך לחשוש מתופעות לוואי שונות אשר ילוו את הליך הטיפול.
בתקופה הנוכחית אנו עדים אנשים המתמודדים עם תחושת מאויימות על חייהם ועל שלמותם הגופנית, אך גם הנפשית, היות ומדובר על מצבים טראומטיים, מעוררי אימה וחרדה.
סף החרדה גבוה במיוחד בקרב נפגעי פוסט-טראומה ויש יותר התקפי חרדה .
ד"ר אדווארד באך גילה תמציות שמסייעות בהתמודדות במצבים כגון אלה. לדוגמה, תמצית פרחי באך אותה כינה "תמצית ההצלה" או Rock Rose מתאימה למצבים חולפים של חרדה ואימה. היא מהווה את המרכיב המרכזי בתמצית הרסקיו המפורסמת.
בחיי היומיום רובנו לא נתקלים לעיתים קרובות בסכנות או במצבים מעוררי חרדה ואימה, שקורים כאשר אנו בסכנה בה אין לנו שליטה במצב. אנו נתקלים במצבי תבהלה כאלה בתאונה, בהיקלעות לא מתוכננת באלימות, במלחמה, כתוצאה ממחלה פתאומית וכיו"ב. ד"ר באך גילה שבמקרה כזה תתאים "תמצית ההצלה" Rock Rose.
אם יש תופעות נלוות – ניתן לשלב תמציות מתאימות. לדוגמה, אם יש סבל נלווה – מתאים להוסיף תמצית Agrimony .
לפחד יומיומי לא קיצוני מתאימה תמצית ה-Mimulus. היה והפחד מתגבר לרמות בלתי נשלטות, המפריעות לחשוב בצורה צלולה ולהחליט בצורה מודעת, אז מתאימה תמצית ה-Rock Rose. בדומה אם האדם קופא מרוב פחד, או מזועזע עד כדי תבהלה (פאניקה) שגורמת לו לנוס בריצה – זה מצב שמתאים לתמצית ה-Rock Rose.
לטיפול בפחדים וחרדות מדברים שאינם ידועים ולתחושה שמשהו לא טוב עומד לקרות מתאימה תמצית ה- ASPEN
לטיפול בפחד מדברים ברורים וידועים, כמו פחד מהחושך, פחד ממצבי חירום ומצוקה, פחד מנטישה, חלומות רעים ועוד מתאימה תמצית ה- MIMULUS
במקרי דאגנות יתר המפריעים לשגרת
