
הפניה לייעוץ זוגי מתבצעת רק על ידי אחד או לרוב אחת.
אחד הדברים המהותיים עבורי, לברר אם שני בני הזוג מוכנים ורוצים בתהליך. כל אחד מבני הזוג צריך להיות מוכן לקחת אחריות על השקיה ופיתוח הגינה האינדיבידואלית. בנוסף ישנה הגינה הזוגית שדורשת עבודה משותפת ואינטרס זהה לספק מענה לצרכים של שני הצדדים. כששני אנשים מתחברים זה כבר לא שניים אלא שלושה: ישות שלו, ישות שלה והישות הזוגית הייחודית. השבוע קיבלתי שיחה בקול מהסס היא שאלה "רציתי לדבר איתך על הבעיה של בן זוגי ולהבין אם את יכולה לעזור". אחרי שיחת בירור קצרה הבנתי שהיא רוצה להגיע לייעוץ זוגי כדי שאני אשכנע אותו שיש לו בעיית מחויבות. התשובה שלי הייתה ברורה "אני לא יכולה לעזור! אם הוא לא רואה בעיה אז אי אפשר לעזור למישהו שאין לו בעיה". שמעתי אכזבה בקולה ואולי אי נוחות מסוימת על התשובה הישירה והלא משתמעת לשתי פנים. התנצלתי שאכזבתי אותה אבל זה אני מאמין שלי. היא הודתה שציפתה לשמוע תשובה אחרת אבל היא מעריכה את הכנות. "אבל אני כן יכולה לעזור לך כי את רוצה שינוי!" בתהליך ייעוץ פרטני בקונוטציה זוגית אני עובדת עם אחד מבני הזוג. המיקוד הוא פרטני, תוך הסתכלות על העבר, ההווה וגם אל העתיד הרצוי. אני מחזיקה בתהליך גם את המקום של בן הזוג שלא נוכח בחדר אבל נוכח במרחב. לעיתים בן הזוג יצטרף בהמשך התהליך ולעיתים לא