שמואל שטיינר

#ביטוחעסק #ביטוחפרטי #נזקירכוש #שריפה

משרדנו התמחה בתביעו נזקין בתחום האש-לקבלת טיפול מיידי תוך מינוי מומחים

מטעמך הן שמאי וןהן חוקר דליקות בכדי

שנה טובה לכל לקוחותינו

אויב העם מס 1 האיש שרוצה לגרום למעמד הביניים להיות עני

מה קורה עם אנשי ב"ש אשר סובלים מנזקים מהבדואים כך למשל

תאונת דרכים מרכב שהתפרע על הכביש והנהג בן 16 וללא רישיון. אפשר להגיש את התביעה לקרן הביטוח "קרנית" וזו תצטרך להגיש תביעת

חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים-סעיף 38 לפקנ"ז "בתובענה שהוגשה על

נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן,למעט אש או חיה,או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופז הנכס שמתוכו נמלט הדבר-על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה". כאמור סעיף 38 משנה את היחסים בענין נטלי ההוכחה ומעביר את הנטל מהתובע לנתבע במאזן ההסתברויות שיוכיח כי לא התרשל. מדובר במשטר אחריות שבו או 1) על הנתבע להיות בעליו של הדבר המסוכן והחלפת הנטלים וחובת הראיה ברשלנות תחול עליו ולא של המקום ממנו נמלט הדבר המסוכן או 2) שהנתבע תופס הנכס ממנו נמלט הדבר המסוכן ולא בעליו של הנכס. אולם הוראה זו חלה רק במקרה של עזיבה או מסירה של הדבר המסוכן. בסעיף 486 בהעה לחוק דיני ממונות שונתה התפיסה לגבי סעיף 38 לפיה מוצע לקבל את ההנחה המשפטית כי במקרה של הימלטות דברים מסוכנים כגון אש או מים נטל ההוכחה עובר אל הנתבע כאשר הדבר המסוכן היה בשליטתו. כל לדוגמה בבניין דירות בעל הדירה השכיר את הדירה לשוכר אשר היה תופס הנכס ממנו נמלטו מים, בדיקת נסיבות המקרה הובילה למסקנה כי הימלטות המים הינה מצנרת של הבית שבקעה וגרמה להצפה, נשאלת השאלה האם משטר האחריות בנזיקין וחובת הראיה לפי סעיף 38 (בהנחה שהתקבלה הטענה שהענין העובדתי הוכח) , האם על בעל הנכס או על התופס בנכס? ברי כי המבחן יהיה בידי מי השליטה על על "הנכס" ממנו פרץ המים ולא מי תופס הדירה, שכן תופס הדירה השוכר עשה שימוש סביר בנכס וצנרת ישנה יכולה להתבקע בגל התיישנות ועייפות החומר ועוד סיבות פיסקאליות ומדובר בדבר צפוי ולכן במקרה זה בעל הנכס ולא הת]וס

עירית ניו יורק הוציאה תקנה האוסרת על הטענת אופניים חשמליים בבניינים

האם התקנת עמדת טעינה חשמלית לרכב בבית משותף כשהיא מחוברת ללוח

החשמל הפרטי מותרת? האם נציגות וועד הבית המשותף יכולה להתנגד להתקנה שכזאת? האם נציגות הבית המשותף יכולה לקבוע תנאי לגבי מחויבותו של בכל הנכס לרכוש פוליסת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי ולרשום את נציגות הבית המשותף כמוטבת נוספת בפוליסה? על שאלות אלו הוגשה תביעה למפקח על המקרקעין בפתח תקווה מר מאיר פורת מס תיק 6/384/2021 התובע הנו בעל הנכס מר לוי יחיעם והנתבעת הינה נציגות ועד מרכזי רום העיר שלב ד' כפר סבא ע"י אבי בר. פסק הדין דן כאמור בזכויות הקנייניות של מר יחיעם ועל זכותו להתקין עמדת טעינה חשמלית לרכב החשמלי שרכס בחניה הפרטית שלו הרשומה כמוצמדת לדירתו והמהווה חלק בלתי נפרד מרכושו. כאשר מדובר בחיבור לחשמל של לוח החשמל הפרטי והדרתי של מר יחיעם ולא של לוח החשמל בשטח הציבורי של הבניין. המחלוקת נסבה סביב דרישת ועד הבית כי מר יחיעם ירכוש פוליסת ביטוח כל הסיכונים, ויתחייב באופן אישי כי במידה וחברת הביטוח מסיבה כזאת או אחרת תסרב לשפות את צדי ג' בעקות נזקי אש יגרמו מעמדת הטעינה החשמלית מר יחיעם יפצה באופן אישי את צד ג' וזאת כתנאי לחתימת נציגות הוועד לחברת ההתקנה ואישורם להתקנת העמדה החשמלית. מר יחיעם טען 2 טענות הגנה: ראשית אין בחוק הגבלה או איסור לעמדת טעינה חשמלית שתהא מוזנת מהחשמל הפרטי שלו שנית חברת הטעינה מבטחת את אחריותה ב 20 מיליון שח ושלישית יש לו פוליסת ביטוח של הרכב לטובת צד שליש שנפגע ממנו עד 2 מיליון שח ולכן מכל הסיבות הללו אין סיבה לדרוש ממנו התחייבות אישית לשיפוי צד שלישי. קביעת כבוד המפקח מאיר פורת היתה חד משמעית: רשאי מר יחיעם להתקין את עמדת הטעינה בכפוף להתקנה מוסמכת בהתאם לתקנות חוק החשמל, הוא אינו צריך ליתן התחייבות אישית לאחריותו במקרה של נזק עתידי לנזקי צד שלישי שינבעו מכשל בעמדת הטעינה אולם הוא כן צריך ליתן פוליסת ביטוח עם כיסוי לנזקי צד ג' שהועד המרכזי יהיה מוטב בפוליסה וזאת כתנאי להתקנה. עוד קבע המפקח כי : במידה ובשנה השניה לכיסוי הביטוחי נציגות של האסיפה הכללית ברוב תקבע כי גובה הכיסוי הביטוחי צריך להיות שונה חייב יהיה הדייר לעדכן את הפוליסה בהתאם ועל כך אני אישית מביע ביקורת שהרי יכולים בעלי הדירות שלא אוהבים את עמדת הטעינה מכל מיני סיבות להגיע לרוב שידרוש כיסוי ביטוחי של 100 מיליון שח הפרמיה על כך יכולה להיות יותר משווי הרכב וזה לא מידתי ולכן היה צורך של המפקח לעניות דעתי לקבוע באופן מידתי כי הכיסוי הביטוחי יהיה מידתי נניח 2-5 מיליון שח למקרה או לתקופה. לחילופין לקבוע כי על נציגות הבית המשותף להביא חוות דעת של מומחה למניעת דליקות שיקבע את מערכות גילו וכיבי אוטומטית שצריכים להיות צמודים לאותה עמדת טעינה במקרה של התפרצות אש בכדי שניתן יהיה לכבות את האש במהירות ולא יגרם נזק משמעותי אלא מקומי בלבד. לאחר שכבור המפקח סקר את חוק המקרקעין במיוחד סעיף 52

נזק שנגרם מאש למבנה ולרכוש מחייב לפנות מיד ככל האפשר בסמוך

לאירוע לעורך דין שזה תחום מומחיותו בכדי שיעמיד מומחים מטעמו לבנות את תיק הראיות שהיו קבילות ובעלות משקל. ככל שהזמן עובר התלות במומחים אחרים שכבר ביקרו בזירה מהצד השני מפחיתה את היכולת להתנגד לחוות הדעת שלהם. משרדנו התמחה בתחום זקי אש וביטוח ועו"ד שמואל שטיינר הנו חבר אגודת חוקרי הדליקות בישראל, שימש כיו"ר אגודת חוקרי הדליקות בישראל כיו"ר ועדת הביקורת והיועץ המשפטי של האגודה וכן משמש מזה מספר שנים כיועמ"ש של אגודת NFPA ישראל שהנה האגודה הגדולה בעולם בתחום מניעת ויצירת סטנדרטים של בטיחות המוכרים בכל העולם ומוכרים בישראל. פנה עוד היום ואל תחכה. שים לב זה

נזק כבד לטרקטור תביעה נגד חברת הביטוח

לאחרונה אנחנו שומעים על נזקי אש בדירות שגורמות לא רק לנזקי

רכוש אלא לאובדן חיים קראו